קריאה לבנו ולבתו 'שמחה'

בגמ': אמרו ליה מר ינוקא ומר קשישא בני דרב חסדא לרב אשי (בבא מציעא סו, ב).

בסוגיין, אמרו ליה מר ינוקא ומר קשישא בני דרב חסדא לרב אשי. בעיני כל חי (ד"ה מר) כתב הגר"ח פאלאג'י ללמוד שאפשר לקרוא לשני אחים באותו שם, וכמו שכתב בשו"ת אדני פז (סי' כה, לד, הו"ד בפ"ת יו"ד סי' קטז סק"ו) שיכול אדם לקרוא לשני בניו בשם אחד בין אם אחד מהם מת בין אם שניהם חיים, ומ"מ בהשמטות (אדני פז שם) כתב שמ"מ יש לחוש משום עין הרע, ובאם מת אחד אין לקרוא לשניהם בשם זה משום ריע מזלא. 

כך כתב להוכיח גם בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' עה) שבימי הראשונים לא חששו לכך, שהרי מבואר בסוגיין שרב חסדא קרא לשני בניו מר, וכמו שפירש רש"י ש'קשישא' ו'ינוקא' הוסיפו להם אח"כ, ועיי"ש שדן במי שיש לו בת ששמה שמחה אם יוכל לקרוא גם לבנו בשם שמחה, וכתב שיש לחלק בזה בין אם קוראים את השמות על שם איזה מאורע או כשקוראים לשם אבותיהם, ולכן אין ללמוד ממה שהוזכר מזה בחז"ל כי במדרש איתא שהראשונים ששימשו ברוח הקודש קראו שם לבניהם לשם המאורע, ואנו שאין לנו רוה"ק אנו קוראים לשם אבותינו, ועל כן בשעה שקראו על שם המאורע לא הקפידו לקרוא שני בנים בשם אחד אם נזדמן להם לפי המאורע לקרוא כן, אבל כשקראו לשם אבותיהם נמנעו מלקרוא שני בנים בשם אחד כי אין זה כבוד לאבות שנראו כאילו יש לו שני אבות, ובפרט לפ"ד דורשי רשומות שנשמת האב נכללת בנשמת הבן ולזה נהגו לקרוא בשמו א"כ ודאי שאין לקרוא שני בנים בשם אחד, ולכן אנו נמנעים מלקרוא בשם אחד לשני בנים שאין זה כבוד להאבות, ומתוך זה נשתרבב שאף אם קראו השם שלא על שם האבות ג"כ אין קוראים לשני בנים בשם אחד. 

ועוד הוסיף הדברי מלכיאל שאין נאות שיקראו שם אחד לשני אחים שמצויים יחד בבית עם נשותיהם, ואפשר שיבוא מזה מכשול ע"י שיקראו את נשותיהם או נשותיהם יקראו להם, ורק הראשונים שקראו לשם המאורע היו משנים אח"כ שמותם ג"כ לפי צורך המאורע וכו' אבל עכשיו שקוראים לשם אבות אין משנים שמותם בשביל איזה מאורע כדי שלא יתבטל שם האב, ולזה אין קוראים לשני בנים לשם אחד. 

ועל כן הסיק שם שאין לקרוא בשם אחד לבן ובת כי מה חילוק יש בזה. שאם הטעם משום מכשול יש בזה ג"כ חשש זה, ואי נימא הטעם משום עין הרע שייך גם בזה. 

[ובספר דברי יחזקאל החדש (עמוד ת) הביא מספר פי צדיק להגה"ק מצעשינוב זצ"ל בשם בעל הדברי יחזקאל שאמר שאם נותנים לזכר שם אחרי נקיבה יש לה עליה, אבל להיפך אין נכון לעשות, והביא שם שכן נהג שקרא לשני נכדיו חנה על שם זקנתם אשתו הרבנית חנה רחל].