הרה"ק רבי מנחם מנדל מבאר זי"ע מגדולי תלמידי מרן הבעש"ט הק' י"ב סיון תקנ"ד
הרה"ק רבי מנחם מענדיל מ"מ דק"ק באר זי"ע היה מראשוני וגדולי תלמידי מרן הבעש"ט הק' זי"ע.
רבו הבעש"ט הק' העיד עליו שההבדל ביניהם הוא כחוט השערה בלבד, וחוט השערה זה אינו יכול להשיגו (כתבי ר"י שו"ב דף ל').
המגיד מבאר קירב את המגיד הגדול רבי דוב בער ממעזריטש זי"ע לרבו הבעש"ט הק' זי"ע.
בשבת הראשונה שנתקבל הרה"ק רבי מנחם מענדיל זי"ע כמגיד מישרים בעיר באר, בא הבעש"ט הק' לשבות שם.
כמו"כ בא הבעש"ט הק' כמה פעמים ביום י"ג מידות לפני יוה"כ אליו לק"ק באר.
המגיד הק' מבאר היה חביב מאוד בעיני רבו הבעש"ט והיה לו רשות לשאול את הבעש"ט הק' כל דבר (מאמר מרדכי עמ' ה).
דרכו בקודש היה לומר ד"ת ומוסר רק במקום שהיה נותנים לו מתן שכרו בצדו (דרך מצותיך קיב, ב) ע"ש.
רעו וידידו הגה"ק הכהן הגדול מפולנאה זי"ע מזכירו בספריו הק' (תולדות יעקב יוסף, בן פורת יוסף, צפנת פענח, כתונת פסים) למעלה מששים פעם! ומטייל בדבריו הק' באריכות ומפרש דבריו.
הוא מוזכר גם בשאר ספרי אבות החסידות: דגל מחנה אפרים, מאור עינים, מבשר צדק, קדושת לוי, אמרי פנחס ועוד.
נתבקש בישיבה של מעלה ביום י"ב סיון תקנ"ד.
אמרתי ליצר הרע מדוע לא באת באמצע האוכל...
ב'שבחי הבעל שם טוב' (עמוד קיב) מביא: שמעתי מפי ר' מנדל מבאר, שאמר: בימי נעורי בעת התלהבות בשעת התפלה עלה במחשבתי, איך מלא לבי להתפלל לפני השי"ת מוכלל מפשעים ושבר לבי בקרבי. והיה כך זמן רב ולא יכולתי להפטר ממחשבה זו, כי נדמה לי שהיא מחשבה טובה. ואח"כ חשבתי בלבי: למה לא נופלת מחשבה זו במוחי ובלבי כשאשב לאכול אצל הקערה, אז דחיתי מחשבה זו.
פרעה חלם במשך שנתיים ימים
ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם וגו' (בראשית מא, א). ופירש באור החיים שכל משך הב' שנים חלם בכל לילה זה החלום, רק ששכחו, יעו"ש.
לכאורה קשה למה הוצרך דבר זה שיחלום שנתיים ימים רצופים, וי"ל עפ"י מעשה ממרן הבעל שם טוב זי"ע שנסע עם המגיד הק' רבי מנחם מנדל מבאר זצ"ל, ויצמא הרב רבי מנחם מנדל למים, ואמר לו הבעש"ט ז"ל אם יהיה לך בטחון אמיתי בהשי"ת, יזמין לך מים. וכן היה, שנזדמן להם ערל אחד, ושאל אותם אם פגעו בסוסים שנאבדו ממנו, אשר זה כבר כמה ימים שהוא מחפש אותם, ובקשו ממנו מים ונתן להם.
ושאל המגיד להבעש"ט: כיון שהערל לא נסע רק למעני, להרוות צימאוני, למה נוסע הערל זה כבר ג' ימים? והשיב לו: השי"ת הזמין לך אותו מקודם, כדי להיות מזומן לך, שברגע שיהיה לך ביטחון עצמי ימלא חסרונך.
גם כאן, לגבי יוסף, שנענש על שפנה אל וביקש משר המשקים להזכירו לפני פרעה, לישב במאסר עד שהיה לו ביטחון – לכך הזמין לפרעה חלום במשך השנתיים, כדי שיהיה מוכן ומזומן כאשר יגיע לביטחון האמיתי.
