לומר על דרשה שהיא נאה

בגמ': א"ל רבא לבריה דרב חייא בר אבין, תא אימא לך מילתא מעליותא דהוה אמר אבוך. (כתובות פה, ב).

ברמת שמואל (ד"ה א"ל) הקשה ממה שאמרו (עירובין סד.) אמר רבי אחא בר חנינא מאי דכתיב (משלי כט) ורועה זונות יאבד הון, כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה, מאבד הונה של תורה, וא"כ כיצד אמר רבא 'אימא לך מילתא מעליותא'.

ותירץ שכוונתו היה לומר שהוא מעליותא לבנו של רב חייא כיון שגם אשתו הכניסה לו שטר חוב וחזרה ומחלתו.

אך בשדה יצחק (ד"ה אמר) הקשה, מה יענה על מה שאמרו בברכות (ח.) אמר ליה רבא לרפרם בר פפא, לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא, [אמר ליה, הכי אמר רב חסדא, מאי דכתיב (תהלים פז) אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות] ושם לא שייך לתרץ שהיה זה מעליותא בשבילו.

ובעיני כל חי (ד"ה תא) כתב לתרץ שמה שאמר רבא במסכת ברכות 'מילי מעלייתא' הוא מפני שאמר דבר אגדה, וכמו שמצאנו רבות בזוהר הק' שאמרו על דבר אגדה 'מרגניתא'.

אך כתב שם שיש לתמוה על עיקר קושיית הרמת שמואל, כיון שמה שאמרו שלא יאמר שמועה זו נאה, היינו שיאמר זו נאה וזו אינה נאה, אך לשבח לבד כל דברי תורה אין שום חשש, וכמו שאמרו פקודי ה' ישרים משמחי לב, וכן אמרו הנחמדים מזהב ומפז רב, וכן עדותיך נאמנו מאד וכיוצ"ב, ואין שום חשש כשמשבח דבר תורה, ואומר שהוא נאה, ולא חששו חז"ל אלא כשאומר שמועה זו נאה, וזו אינה נאה.

וראה בפניני הלכה (לעיל כא.) שהובאו דברי המהרש"א (ח"א עירובין סד) שכתב שגם לא יאמר על שמועה לבדה שהיא נאה, כיון שמשמע מדבריו ששמועה אחרת אינה נאה. וכן נקט הט"ז בספרו דברי דוד (פרשת קרח), שהקשה על דברי רש"י (במדבר טז א) שכתב, פרשה זו נדרשת יפה במדרש תנחומא, והרי אסור לומר שמועה זו נאה.

וכן מבואר בספר בן יהוידע (שם) שהקשה שהרי אם אומר שמועה זו נאה אדרבה הוא משבח השמועה, ותירץ שהאומר זו נאה ודאי שלא על כל הלכה ששומע אומר כן, אלא יזדמן שלא יאמר כן על כמה הלכות, וכיון שיודעים שדרכו לומר שמועה זו נאה, ועל שאר ההלכות אינו אומר כלום, נמצא שהוא מבזה לשאר ההלכות.

וכעין זה כתב בקיצור של"ה (דף נג) להזהיר את המוכרים עליות הספר תורה בבית הכנסת, שנוהגים לומר בפרשת עשרת הדברות וכיו"ב, שפרשה זו נאה. וכתב, שציוה הגאון מהר"ר שמואל אב"ד דפירדא שלא יכריזו כן, דמשמע שפרשה אחרת ח"ו אינה נאה. ע"ש.

אך ברש"ש (שם) הביא דברי המהרש"א הנ"ל, והעיר על דבריו ממה שמצאנו לכמה אמוראים שאמרו כמה מעליא הא שמעתא וכבסוגיין, ועיין בשו"ת חיים ביד (סי' סא).