בל תאחר בסעודת שבת

בגמ': ומה נדרים עובר בבל יחל ובבל תאחר אף נזירות עובר בבל יחל ובבל תאחר וכו' (נדרים ג, א).

בגמרא אמר רבא שבצדקה עוברים בבל תאחר לאלתר, ומבואר בגמרא שהיינו כשעניים קיימים לפניו ולכן מיד כשאינו נותן להם צדקה עובר בבל תאחר. וכתב לפי זה בדבר אברהם (ח"ב סי' ב בהג"ה) בשם החפץ חיים הערה מעשית ומצויה בדין בל תאחר, שהמארח עני לסעודת שבת חייב למהר ולסעוד מיד בבואו מבית הכנסת, ואסור לו להתעכב ולהתמהה מלאכול, שהרי הסעודה שנותן לעניים היא צדקה וכיון שעומדים עניים לפניו הרי הוא עובר בבל תאחר לאלתר, ולכן חייב לסעוד מיד ולא לשהות.

וכתב בדבר אברהם שהיא הערה יפה לכאורה, אלא לפי שאין העולם נזהר בה כתב שיש ללמד זכות עליהם, שיש לומר שאין בזה איסור בל תאחר, כיון שהמארח עני לסעודת שבת דעתו היא שבשעה שיאכל הוא יאכל גם העני עמו, והרי זה כקובע זמן לנתינת הצדקה שיתן אותה כשיתחיל לאכול ככלותו לזמר זמירותיו, וכל עוד לא הגיע זמן זה אינו מחוייב עדיין בנתינת הצדקה ואינו עובר בבל תאחר.

והחפץ חיים עצמו נהג כשהיו לו אורחים למהר מאד להתחיל את הסעודה, והיה מזמר שלום עליכם ושאר זמירות אחר קידוש בתוך הסעודה. ויסוד הדברים פסקם גם במשנה ברורה (סי' רעא סק"א) שאם אינו תאב לאכול יכול להמתין מלקדש עד שירעב שכבר זכר את השבת בתפלתו בבית הכנסת, וכתב שמכל מקום נראה שבמקום שיש בזה משום שלום בית או שיש לו בביתו משרתים או שאר אורחים ובפרט אורח עני, לא יאחר בכל גווני מאחר שהם מוטלים עליו לא יוכל לעכבם בשביל שהוא רוצה לקיים מצוה מן המובחר. וכן כתב (או"ח סי' תרלט ס"ק לה) עוד לענין גשמים היורדים בסוכות שיש שכתבו שראי להמתין עד חצות הלילה מלעשות קידוש אולי יפסקו הגשמים, ובשער הציון (שם ס"ק סז) כתב שמ"מ אם מצטער ברעב על ידי המתנתו [ובפרט כשהזמין אצלו אורחים עניים ומסתמא לא אכלו כל היום והם תאבים לאכול ומצטערים] אין לו להמתין, דממה נפשך אם מצטער חייב, בודאי יכול לאכול ויוצא בזה המצות עשה, ואם מצטער פטור גם כן יכול לאכול. ואפשר עוד שלענין עניים דקיימי, אם יעכבם מלאכול יש גם איסור, שהם אינם מחוייבים לצאת כל הדעות ויש חשש של בל תאחר.

וכתבו הפוסקים שלמעשה הכל תלוי לפי הענין, שאין צריך לזרז ולמהר אכילתו יותר מהרגלו, מחמת העניים כיון שהרי זה כקבע זמן לצדקה בזמן שרגיל לאכול, אבל לעכב את הסעודה יותר מהרגילות יש איסור בל תאחר. ומאחר וגם בבני ביתו יש מצוות צדקה ודין נדר (ראה ט"ז יו"ד סי' רמט סק"א), לכן אם אמר שיבוא לסעודת שבת בשעה זו והוא מתעכב מלבוא כגון שמדבר דברי תורה עם רעיו, הרי הוא עובר בזה על בל תאחר.