עליית הנפש עד הנשמה
לאחר שהתבאר כי הצדיק שורה בשלושה עולמות על ידי נפש רוח ונשמה, יבאר כי לפעמים עולה הנפש עד הנשמה.
תָּאנָא - שנו, כְּתִיב (שמואל א' כה כט) 'וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ', והיינו כי הנשמות עולות להיות צרורות עם המלכות דאצילות הנקראת 'צרור החיים', כי אצלה צרורים כל החיים הנשפעים מן הספירות העליונות. ומקשה, למה נאמר 'וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי', והרי הנשמה היא זאת העולה למלכות, ואם כן 'נִשְׁמַת אֲדוֹנִי' מִבָּעֵי לֵיהּ - היה צריך לכתוב. ומשיב, אֶלָּא הטעם שכתוב 'והיתה נפש אדוני' הוא כְּמָה דַּאֲמָרָן, דְּזַכָּאָה חוּלָקְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא - כמו שאמרנו שאשרי חלקם של הצדיקים שכל בחינות נפש רוח ונשמה שלהם מתקשרים זה בזה. ומפרש, נֶפֶשׁ השורה בקבר מתקשרת בְּרוּחַ הנמצאת בגן עדן של מטה, וְרוּחַ שהנפש קשורה בה מתקשרת בִּנְשָׁמָה המתעדנת בגן עדן של מעלה, וּנְשָׁמָה הקשורה עם נפש ורוח עולה ומתקשרת עם מלכות דאצילות, ובכך מתעדנת בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - עם הקדוש ברוך הוא שהוא באצילות. אִשְׁתְּכַח - נמצא, דְּ'נֶפֶשׁ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים', שגם הנפש צרורה במלכות על ידי התקשרותה עם הנשמה.
לעיל (ע"א) מבואר כי כאשר העולם בצער היו הולכים עם הספר תורה אצל המתים כדי שיעוררו רחמים למעלה, ומבאר בפרטות ענין גלות הספר תורה שהיתה בתעניות שהיו מתענים על הגשמים.
גלות ספר תורה מעוררת רחמים
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַאי דְּאָמְרוּ חַבְרַיָּיא - זה שאמרו החברים, בענין גָּלוּתָא דְסֵפֶר תּוֹרָה - גלות הספר תורה, שיש לגלות עמו בתעניות הגשמים כדי לעורר את העם לתשובה, היינו אֲפִילּוּ מִבֵּי כְּנִישְׁתָּא לְבֵי כְנִישְׁתָּא אַחֲרָא - אפילו מבית כנסת לבית כנסת אחר חשובה גלות, וְכָּל שֶׁכֵּן כאשר מוסיפים לגלות עם הספר תורה לְבֵי רְחוֹב - לרחוב העיר. ושואל רבי אלעזר, אֲמַאי לְבֵי רְחוֹב - למה מוסיפים לגלות עם הספר תורה לרחוב העיר. תשובה לזה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כי הטעם הוא כְּמָה דַּאֲמָרָן - כמו שאמרנו, כי הוצאת הספר תורה לרחוב העיר בְּגִין דְּיִתְעָרוּן עֲלֵיהּ וְיִתְבְּעוּן רַחֲמֵי עַל עָלְמָא - כדי שיתעוררו ברחמים על הספר תורה שהוצרך להתבזות כל כך להוסיף לגלות עד לרחוב העיר, ובזה יתעוררו לבקש רחמים על העולם.
