כל 'ויהי היום' שבמקרא הוא ראש השנה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לרבי שמעון, לֵימָא לָן מַר, מֵאִלֵּין מִלִּין מְעַלְּיָתָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה - יאמר לנו הרב מאלו הדברים הטובים שנאמרו בסוד ענין יום ראש השנה. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לפרש סוד ענין יום ראש השנה, על פי פירוש הכתוב 'וַיְהִי הַיּוֹם' (מלכים ב' ד ח, איוב א ו). ומפרש, בְּכָל אֲתָר דִּכְתִיב 'וַיְהִי' אִיהוּ צַעַר - בכל מקום שכתוב 'ויהי', הכוונה שהיה בזמן ההוא צער ארעי. ואם כתוב 'וַיְהִי בִּימֵי', הכוונה שהיה אז צַעַר וַדַּאי וקבוע, ואם כתוב 'וַיְהִי הַיּוֹם', הוא יוֹמָא דְּאִית בֵּיהּ צַעַר - היום שיש במקצתו צער ובמקצתו יש שמחה, וְדָא הוּא - וזהו יום רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שהוא יוֹמָא דְּאִית בֵּיהּ דִּינָא קַשְׁיָא עַל עָלְמָא - היום שיש בו דין קשה על העולם עד זמן תקיעת שופר. לכן מה שכתוב 'וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם' (מלכים שם), יוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה - יום ראש השנה היה, ואז נפקדה האשה השונמית. ומוסיף, וּבְכָל אֲתָר - ובכל מקום שנאמר 'וַיְהִי הַיּוֹם', דָּא - זהו יום רֹאשׁ הַשָּׁנָה, ולכן גם מה שכתוב אצל איוב (שם) 'וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם', יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה.
