זוהר יומי - בן סורר ומורה מרמז על ישראל שחטאו

בְּהַהוּא שַׁעֲתָּא רָמַז לֵיהּ לְיופיא"ל רַבָּנָא דְּאוֹרַיְיתָא - באותה שעה רמז לו הקדוש ברוך הוא למלאך יופיא"ל שר התורה שיבאר למשה את פרשת בן סורר ומורה. אָמַר המלאך לְמֹשֶׁה, אֲנָא דָּרִישְׁנָא לְהַאי קְרָא - אני דרשתי פסוק זה, וכך הוא פירושו. כְּתִיב, 'כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ', 'איש' דָּא - זה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שנקרא 'איש' כשהוא מתלבש במידת הדין, דִּכְתִיב (שמות טו ג) 'יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה', הרי שהקב"ה נקרא 'איש' בשעת מלחמה שאז מתלבש במידת הדין. 'בֵּן', דָּא - זה יִשְׂרָאֵל, שהם בניו של 'איש' שהוא הקדוש ברוך הוא. 'סוֹרֵר וּמוֹרֶה', פירושו כמו דִּכְתִיב (הושע ד טז) 'כִּי כְּפָרָה סוֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל', 'פרה' היא הקליפה שהיא 'סוררה', וכוונת הכתוב כי ישראל השתקעו בקליפות וסררו כמותן. 'אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ', 'אביו' דָּא - זה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שהוא בחינת התפארת, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הרומז על מידת מלכות שהיא 'אמו'. 'וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ', פירושו כמו דִּכְתִיב (מלכים ב' יז יג) 'וַיָּעַד יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חוֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים' וְגוֹ', והיינו, כי 'אביו ואמו' שהם תפארת ומלכות התרו את ישראל שישובו בתשובה על ידי נביאים וחוזים שהם בבחינת נצח והוד. 'וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם', והיינו כמו דִּכְתִיב 'וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל יְהֹוָה' וְגוֹ' (עיין שם פסוק יד), שאפילו לאחר שהתרו בם הנביאים לא שבו מדרכיהם הרעים.