על ידי שאכלו בני ישראל מן המן, זכו שתתייחד מלכות עם תפארת
על ידי שאכלו בני ישראל מן המן, זכו שתתייחד מלכות עם תפארת.
וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִנְדְּעוּן יִשְׂרָאֵל יַתִּיר - ורצה הקדוש ברוך הוא שיכירו בני ישראל יותר, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי לְהַאי אֶרֶץ - את אותו מקום שראוי לארץ הזו, כלומר שיתעלו בני ישראל להשיג את הספירות העליונות, ותתייחד מלכות - ארץ עם תפארת, שהוא המקום הראוי אליה. וְלָא יָכִילוּ - ולא יכלו להשיג בחינת תפארת, עַד דְּטָעֲמוּ לֶחֶם מֵהַהוּא אֲתַר - עד שטעמו לחם מאותו מקום, ומבאר רבי חייא, וּמַאן אִיהוּ - ומי הוא אותו המקום, ומשיב, שָׁמַיִם, דהיינו תפארת, דִּכְתִיב (שמות טז ד) 'הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם', כלומר, שלאחר קבלת התורה אכלו את המן, הנקרא 'לחם מן השמים' שהוא בחינת תפארת, וּכְדֵין יָדְעוּ וְאִסְתַּכָּלוּ בְּהַהוּא אֲתַר - ואז ידעו והסתכלו באותו מקום שהוא בחינת תפארת, וְעַד דְּאָכְלוּ לֶחֶם מֵהַהוּא אֲתַר, לָא יָדְעוּ מִידִּי וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ - ועד שאכלו לחם מאותו מקום שהוא תפארת, לא ידעו ולא הכירו כלום מבחינת תפארת.
אֲתָא - בא רַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקֵיהּ - ונשקו לרבי חייא. אָמַר רבי יוסי, וַדַּאי עַל דָּא אִתְעַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי - בוודאי משום זה העיר לנו הקדוש ברוך הוא ללכת בזה הדרך, וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא דְיִשְׂרָאֵל לְמִנְדַע לֶחֶם הֲוָה - ועל כן תחילתם של בני ישראל שזכו לדעת ולהכיר את הקדוש ברוך הוא היה הלחם שהוא המצה. ומסיים, קָמוּ וְאָזְלוּ - קמו רבי יוסי ורבי חייא מבקיעת הסלע והלכו להם לדרכם.
