אכילה ברעבתנות היא מצד החיצונים
ויפרש איך יזהר שתהיה אכילתו אכילה של קדושה שיוכל להתקיים על ידה יחוד תפארת ומלכות.
ומוסיף להזהיר, וּמַאן דְּאָכִיל קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא - ומי שאוכל לפני המלך הקדוש, אִצְטְרִיךְ דְּלָא יִשְׁתְּכַח בַּלְעָן עַל פָּתוֹרֵיהּ - צריך ליזהר שלא יימצא אוכל ברעבתנות על שולחנו, אלא יאכל במתינות. והטעם, דְּהָא בַּלְעָנוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא הֲוֵי - שהרי אכילה ברעבתנות היא מצד הסטרא אחרא. לכן, צריך שיאכל במתינות כדי שלא תהיה לסטרא אחרא אחיזה בסעודה. וְרָזָא דָּא - וסוד זה שהאכילה ברעבתנות היא מצד הסטרא אחרא, נאמר אצל עשו שאמר 'הַלְעִיטֵנִי נָא' (בראשית כה ל), והלעטה היא אֹרַח בַּלְעָנוּ - דרך רעבתנות, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ - וכך צריך להיות לְסִטְרָא אַחֲרָא. ומפרש הטעם שהאכילה שמצד הסטרא אחרא היא ברעבתנות, (משלי יג כה) וּכְתִיב 'וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר', הרי שהרשעים לעולם רעבים, ולכן אוכלים בדרך רעבתנות. וְעַל דָּא - ועל כן 'וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ' כְּתִיב, כי הכתוב מזהיר שיאכל במתינות כאדם שָׂבֵעַ שהיא אכילה של קדושה שלפני 'הוי"ה אלהיך', וְלָא יאכל לִפְנֵי סִטְרָא אַחֲרָא, שהיא אכילה ברעבתנות.
ומוסיף ענין נוסף שיש ליזהר בו כדי שלא תהיה לסטרא אחרא אחיזה בסעודה.
אסור לדבר דברים בטלים על השולחן
ומוסיף עוד, וְאִצְטְרִיךְ דְּלָא יִתְעַסֵּק בְּמִלִּין בְּטֵלִין - וצריך שלא יעסוק האדם בדברים בטלים בשעת האכילה, שהוא דרך החיצונים שהם בטלנים, אולם וּבְצָרְכֵי סְעוּדָה שַׁפִּיר - מותר לדבר. אלא וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַסְּקָא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא - וצריך לעסוק בדברי תורה, דְּהָא כַּד מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא אִתְּמָרוּ עַל פָּתוֹרָא - שהרי כאשר דברי תורה נאמרים על השולחן, יָהִיב הַהוּא בַּר נָשׁ תֻּקְפָּא לְמָארֵיהּ - נותן אותו האדם חוזק לאדונו, כי על ידי זה מתייחדים תפארת ומלכות, כמו שהתבאר לעיל.
