קיבל כסף להשיא בנו ורוצה להשיא בזה בתו
בגמ': רבי אליעזר אומר מגבת פורים לפורים ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו אלא אם כן התנה במעמד אנשי העיר (בבא מציעא עח, ב).
בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' עז) נשאל בדבר תלמיד חכם אחד שאין לו לפרנסתו, ונדב אחד מהקצינים מתנה הגונה במזומן להשיא בו בנו הבחור, ויש לאותו תלמיד חכם בת גדולה בוגרת ורוצה להשיאה באותן מעות אם יכול לעשות כן או לא.
בתשובתו הביא את המבואר בסוגיין על שינוי מצדקה שנתן הגבאי, וכתב שכל זה אינו אלא בנוגע לצדקה שנתן הגבאי, אך מה שקיבל העני מבעל הבית עצמו דעת הפוסקים כולם שווים לטובה שמותר לו לשנות מדעת בעל הבית.
בביאור החילוק בין גבאי צדקה לבעל הבית, כתב שבגבאי אסור לשנות כדי שלא יאמרו כיון שמשנה כרצונו איבד נאמנותו אצל הבעל הבית, ויש בזה נעילת דלת בפני נותני צדקה, משא"כ בנותן ליד העני אף שנותן לו בפירוש לאיזה דבר מה, הוא יודע בנפשו שהעני יעשה בו כחפצו דבר הנאות ונח לו יותר, והרי הנותן מתנה לחבירו אפילו התנה איזה תנאי, כל שלא התנה בתנאי כפול וכל דיני תנאי, התנאי בטל והמעשה קיים, א"כ כ"ש שאם משנה מדעת בעל הבית שאינו גזלן, א"כ לכאורה בנדון שלפנינו מותר לת"ח זה לשנות בהמעות כרצונו.
והסיף, ואין מקום לבעל דין לחלוק ולומר שאף הפוסקים הסוברים שמותר לו לשנות, היינו דוקא בדבר שאין דרכו להקפיד כ"כ, משא"כ כאן ודאי שיש בזה קפידא שהרי מוכרין ספר תורה להשיא אשה כמבואר בשו"ע (אבה"ע סי' א ס"ב), מה שאין כן להשיא אשה לאיש אין מוכרין, וכמו שכתב בחלקת מחוקק (שם סק"א) משום שאשה אינה מצווה על פו"ר. משום שדברי הח"מ בזה אינם ברורים, וכמו שהשיגו עליו האחרונים הב"ש (סק"ב) ועוד, וכמבואר ביו"ד (סי' רנא ס"ח) שיתום ויתומה שבאין לישא מקדימין להשיא היתומה, ואם כן מסתמא ניחא ליה להנותן לעשות בממונו מצוה היותר גדולה.
אמנם כתב אחר העיון נראה שבנדון דידן ודאי אי אפשר לשנות לכ"ע, מפני סיבה אחרת, כיון שזיכה לבן ת"ח ע"י אביו, וזכין לאדם שלא בפניו ושלא מדעתו, וא"כ איך יכול להשיא בזה את אחותו, ודאי שהוא גזל גמור ומגרע גרע מגבאי שאסור לשנותן, אם לא שנאמר שזה הת"ח הוא עני מאוד, שאי אפשר לו להשיא בתו אם לא ע"י מתנה זו, שאז גם על אחיה הבחור מוטל להשיאה, עיי"ש שמוכיח זאת, ואם נעשה הדבר בריצוי בנו אז ודאי יכול לומר הריני כאלו התקבלתי, ופשוט שמותר לשנות.
