אמירה למלוה 'תודה' ו'תזכו למצוות'
בגמ': תניא רבי שמעון בן יוחי אומר מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור. (בבא מציעא עה, ב).
במאירי בסוגיין דן אם מותר ללווה לומר למלווה שהרי הוא מחזיק לו טובה על שהלווהו. וכתב, בשם מקצת מפרשים שלא יאמר לו הריני מחזיק לך טובה על שהלויתני. ומ"מ הביא שיש מתירים בהחזקת טובה וברכה הואיל והלה משיב כנגד דבריו, הרי הדיבור הוא כנגד הדיבור ומבטלו.
ובשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' כז) כתב, מבואר בגמ' ובשו"ע שרבית דברים אסור, ולפיכך אם לא היה הלוה רגיל להקדים שלום למלוה אסור עכשיו להקדים, וכן לא יאמר לו הודיעני אם בא איש פלוני ממקום פלוני, ולפיכך כתבו האחרונים שגם לא יאמר הלוה למלוה 'תודה', ורבים נוהגים משום כך לומר במקום זה תזכו למצוות, ולענ"ד לא יפה הם עושים, כי תזכו למצוות הוא ממש ברכה והיינו רבית דברים, כמבואר בתוס' (קדושין ח: ד"ה צדקה), שברכה היא בכלל רבית דברים, אמנם כתב שאמירת תודה חושבני שאין בזה שום איסור. עיי"ש.
אולם בספר דיני רבית המצויים (קו"א פ"ב אות יא) הובא מכתב מבעל המנחת שלמה שכתב שחזר בו מפסק זה, וזאת עפ"י מה שפסק השו"ע הרב (הל' רבית סעיף ט') שאפילו לדבר דבור טוב בשביל ההלואה או בשביל הרחבת זמן אסור, כגון להקדים לו שלום אם לא היה רגיל מתחלה להקדים לו, ואין צריך לומר לקלסו בפניו או להודות ולהחזיק לו טובה או לברכו בפניו על שהלוהו או על שהרחיב לו זמן, שנאמר 'נשך כל דבר אשר ישך' אפילו דבור אסור, ואם צריך לבקש ממנו שילוהו או שירחיב לו זמן, יבקש בדברי תחנונים בלבד ולא בדברי שבח וקילוס או חניפות דברים אחרים. הרי שגם להקדים לו שלום אסור.
וכך נקט גם החזו"א (ארחות רבינו ח"ג עמוד צד) בשמו, שאמירת תודה אסורה.
יש שהתירו לומר 'תזכה למצוות', כמבואר בפלא יועץ (אות ד ערך דבור) שכתב אסור ליתן רבית דברים, כגון להקדים שלום למי שלוה ממנו אם לא היה רגיל בכך קודם לכן, או ליתן לו דברי חינות בשעה שפורעו גם בזה יש ליזהר, רק יאמר לו תזכה למצוות שגם חבירו יחזור לברכו כמנהג.
