איך מתקיימות אכילה ושמחה לפני ה' כשאין ביהמ"ק
במאמר זה בא הזוהר לבאר איך מתקיימת האכילה והשמחה לפני ה' גם כשאין בית המקדש קיים. ויבאר תחילה ענין האכילה, על פי נוסח הברכה 'המוציא לחם מן הארץ', ויבאר פנימיות ענין ה' הידיעה כאשר כתובה לגבי הקב"ה. ואחר כך יבאר תיקוני השכינה וייחודה עם התפארת הנעשים בעת הסעודה. ואחר כך יבוא לבאר ענין השמחה לפני ה' שהוא על ידי הכוס של ברכה.
איך מתקיימות אכילה ושמחה לפני ה' כשאין ביהמ"ק.
פָּתַח הַהוּא רַבְיָא בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא - אותו הנער לבאר את ענין ברכת המזון. וְאָמַר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר בענין אכילת מעשר שני ובכורות, (דברים יד כג) 'וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר בענין אכילת שלמים, (שם כז ז) 'וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ'. ושואל, הנה הָנֵי קְרָאֵי, כַּד יִשְׂרָאֵל הֲווֹ שָׁרָאן בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא - פסוקים אלו היו מתקיימים כאשר בני ישראל היו שרויים בארץ הקודש, וְאִתְחָזוּן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי מַקְדְּשָׁא, הֲווֹ מִתְקַיְּימֵּי - והיו מתראים לפני הקדוש ברוך הוא בבית המקדש, כי אז היו להם מצוות אכילת מעשר וקדשים. אבל הַשְּׁתָּא הֵיךְ מִתְקַיְּימֵּי - עכשיו איך מתקיימים אלו הפסוקים, שהרי מַאן יָכִיל לְמֵיכַל - מי יכול לאכול 'לִפְנֵי יְהֹוָה', וּלְמֶחֱדֵי - ולשמוח 'לִפְנֵי יְהֹוָה', מאחר ואין בית המקדש קיים.
תחילה יבאר איך מתקיים 'ואכלת לפני ה'' גם בזמן שאין בית המקדש קיים. וכדי לבאר זאת, מקדים לבאר את לשון הברכה 'המוציא לחם מן הארץ' מדוע אומרים 'המוציא' ולא 'מוציא'.
מדוע מברכים 'המוציא' ולא 'מוציא'
ומשיב, אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא - אלא ודאי כך הוא, שאפשר לאכול ולשמוח לפני ה' גם בזמן שאין בית המקדש קיים. וכדי לבאר איך זה מתקיים בזמן שאין בית המקדש קיים, מקדים לבאר ענין ברכת הפת. כי הנה, בְּקַדְמִיתָא כַּד יָתִיב בַּר נָשׁ עַל פָּתוֹרֵיהּ לְמֵיכַל - בתחילה כאשר יושב אדם כדי לאכול על יד שולחנו, מְבָרֵךְ עַל נַהֲמָא - מברך על הלחם ברכת 'הַמּוֹצִיא לחם מן הארץ'. ושואל, מַאי טַעֲמָא - מה הטעם שמברכים בלשון 'הַמּוֹצִיא' עם ה' הידיעה, וְלָא אומרים 'מוֹצִיא', וכמו שכתוב בכמה מקראות, דְּהָא כְּתִיב (ישעיה מב ה) 'בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם', וְלָא כְּתִיב 'הַבּוֹרֵא שמים'. וכן כתוב (ירמיה י יב) 'עוֹשֵׂה אֶרֶץ', וְלָא כְּתִיב 'הָעוֹשֶׂה אֶרֶץ'. ואם כן קשה, מַאי טַעֲמָא הָכָא - מה הטעם כאן שמברכים 'הַמּוֹצִיא' עם ה' הידיעה.
