תקנה מחודשת לבעל תשובה
בגמ': ותנן על המריש הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תקנת השבים וכו' (בבא קמא סו, ב).
בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' סב) נשאל אודות בעל תשובה, אם יש מקום לאסור ללבוש בגד שארגו בעצמו קודם שזיכהו השי"ת לחזור בתשובה, מחמת שקרוב לודאי שארגו גם בשבת, וא"כ יש בזה משום מעשה שבת באיסור דאורייתא, שאסור לו עולמית במזיד כמבואר בשו"ע (או"ח סי' שיח ס"א).
אחד הצדדים להתיר הביא עפ"י המבואר בסוגיין, שעשו תקנת מריש מפני תקנת השבים, והיינו שחז"ל חיפשו להקל על בעל תשובה, ולכן כתב שיש לסמוך בנידון זה לצרף שיטת הגר"א (שם) שקיי"ל כמ"ד שגם לאדם עצמו שעשה המלאכה בשבת מותר במוצ"ש, וכתב המשנ"ב (סק"ז) שיש לסמוך שיטה זו בשעת הצורך, ואף שכתב המשנ"ב שאין לסמוך ע"ז אלא בשוגג דוקא, היינו שכשעושה במזיד למה נקיל, משא"כ בנידון זה ששב מרשעתו, גם במזיד יש לסמוך על הגר"א משום ששקדו חז"ל על תקנת השבים. ועיי"ש עוד כמה וכמה טעמים להקל בזה.
