תפילת מוסף לפני שחרית
בגמ': מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר תלמוד לומר וערך עליה העולה (בבא קמא קיא, א).
ברמב"ם (תפילה פ"ג ה"ה) כתב תפלת המוספין זמנה אחרי תפלת השחר, ובב"י (או"ח סי' רפו) הוסיף בשם הרשב"א שנראה מהתוספות שאם הקדים תפלת מוסף לשל שחרית יצא וכן כתב בספר אהל מועד בשמו. וכך פסק הרמ"א (שם ס"א) למעשה שאם התפלל אותה קודם תפלת שחרית יצא.
בפוסקים דנו אודות אדם שבא לביהכנ"ס מאוחר בשעה שהציבור עומד כבר לפני תפלת מוסף אם יצטרף אתם להתפלל קודם מוסף עם הציבור או שיתפלל ביחידות על הסדר שחרית קודם ואח"כ מוסף.
בשערי תורה (תרע"ב ח"ו קו' א סי' ב) כתב בעל המחזה אברהם, שכיון דקיי"ל דתפלות כנגד תמידין תקנו, ותפלת שחרית הוא כנגד תמיד של שחר וקיי"ל בסוגיין מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה העולה עולה ראשונה וזה הוא מצוה מדאו' והתוס' במנחות שם נסתפקו אם אפי' בדיעבד פסול, ואפי' אם לא פסול בדיעבד עכ"פ מצוה מדאו' שלא יהי' דבר קודם לתמיד ש"ש וזה לא מטעם תדיר קודם וכו' וא"כ הדבר פשוט שאין להקדים מוסף לשחרית משום תפלה בציבור.
כיוצא בזה כתב בשו"ת מהרש"ג (ח"א סי' כב) ובשו"ת ויען יוסף (או"ח סי' קכג) מכמה טעמים. וכן בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' סח) כתב שמסתבר שאף אם נימא דמעלת תפלה בצבור עדיפא מתמיד מאיזה טעם אין להקדים לשל שחרית אפילו בשביל תפלה בצבור משום דמטעם קרא דוערך עליה העולה שהוא איסור להקטיר תחלה לא מצינו דתפלת צבור עדיפא ולכן אף שבדיעבד יצא נמי מסתבר דלכתחלה לא יתפלל מוסף קודם שחרית אף בשביל תפלה בצבור.
אולם בבאר יצחק (סי' כ) כתב שאם לא ימצא אח"ז להתפלל בציבור יתפלל עכשיו מוסף עמהם ואח"כ יתפלל שחרית, וזאת לענין שבת ויו"ט שגם בשחרית אינו מתפלל רק ז' ברכות, אכן בימות החול כמו בר"ח וחוה"מ עדיין יש לדון כיון דבשחרית מתפלל י"ח שלימות ובמוסף רק ז' ברכות אפשר שמחמת זה מיקרי תפלת שחרית בשם מקודש נגד מוסף עיי"ש.
