תפילה על ישועה בדרך שנראה טוב לאדם
בגמ': מצי אמר ליה אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך. (בבא מציעא קו, א).
בדברי תורה מונקאטש (מהדורא ג אות ו) כתב, הנה מרגלא בפומיא דחסידים הקודמים בשם כמה צדיקים זי"ע, ובפרט בשם הה"ק רבינו מהרצ"ה מזידטשוב זי"ע בעל עטרת צבי, שאמר על הפסוק (תהלים כז יד) 'קוה אל ה'' שיש לבקש מהשי"ת שיושיע בדרך ובקו הזו שבה נראה לאדם שהישועה קרובה וטובה יותר, ובדרך רמז אמר שזהו שכתוב 'קוה אל ה'' כלומר שיעשו כמו קו בתפילה ולבקש שהקב"ה יושיע בקו זה.
אולם הביא בשם קדוש אחד שאמר, וכי אנחנו עובדים לאלוק כזה שצריך ללמדו עצות איך להושיענו, על כן יש להתפלל סתם שהשי"ת יושיע מבלי להזכיר באיזה קו ואופן.
בדברי תורה שם כתב להוכיח כדעה הראשונה ממה שאמרו בסוגיין, שטוען המשכיר שאם היה זורע חיטים לא היו נפסדים כיון שהוא ביקש מהקב"ה שיצליחו חיטיו ולא ביקש על שעורים ולכן נשתדפו, והיינו שמכאן משמע כשיטת העטרת צבי שיש לעשות קו בתפילה לבקש מהשי"ת על דבר פרטי דוקא, שהרי מפורש שגם בדבר שאין לו נ"מ אם ירויח בחטים או בשעורים רק שתתברך שדהו, אעפ"כ כיון שלא עשה לו קו לבקש שתצליח שדהו, וביקש מהשמים שיצליחוהו בחיטים וזרעו שעורים וזה לא הצליח, הרי שצריך לעשות קו ודרך ולבקש שכך וכך יושיעו ה'.
אולם כתב לדחות ראיה זו, שאפשר לומר שבסוגיין מדובר שביקש רק על חיטים ולכן התברך בחיטים ולא בשעורים, כיון שעשה קו פרטי וביקש על דבר אחד ונגזר כפי דיבורו, אבל באמת אין לעשות קו, אך סיים וכתב שלמהלך זה קשה איך מוציאים ממון מספק, שהרי אשתדוף רוב הבקעה, ומוכח מזה שלא המזל של החוכר גרם, וסיים שם שהערה זו קשה בכל אופן.
כיוצא בזה על הפסוק (במדבר כא א) 'וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב', פירש רש"י זה עמלק, ושינה לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להשם ליתן כנענים בידם, והם אינם כנענים.
ביאר המשך חכמה שאע"ג שאם היו יודעים שהם עמלקים הרי היו מתפללים על עמלקים שיתן בידם, מ"מ לא הועילה תפלתם כיון שסו"ס התפללו בטעות, ומזה יצאה ההלכה הקבועה בתלמוד (בסוגיין), שזרע השוכר שעורים ונפסדו, וטוען המשכיר אילו היית זורע חיטים היו מתקיימים משום שהתפללתי על חיטים, והיה מתקיים בי 'ותגזר אומר' וכו' שאני לא בקשתי מהשי"ת שיצליחני בשעורים, אלא בחיטין, ונכון.
אמנם כתב, אולם יתכן לבאר כי עמלק ידע כי הוא נאסר לבני ישראל להלחם בו, משום שהוא מאדום, ורק הכנעני נחשב לבני ישראל כאילו הוא שלהם וארצו מוחזקת בידם, וכל ההבטחות היו על ארצו, א"כ אפשר לומר שהתפלה באמת היא רק לפי כוונת המתפלל, כפי שמכוין לבו, כמו שאמרו בר"ה (יח.), וכוונת עמלק היתה, שיחשבו שהוא כנעני שעליו הבטיחו השם, ולא יכוונו לבבם לתפלה כלל ואז ינצחם, ולזה אמר במדרש (במ"ר יט יא) אמר הקב"ה אין זה אסור עליכם כבני עשו, הרי הוא לכם ככנענים שנאמר בהם 'כי החרם תחרימם', לכך נקרא כנעני.
