תפילה על גוי חולה
בגמ': תנו רבנן מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום (גיטין סא, א).
בשו"ע (יו"ד סי' קנח ס"א), עובדי עבודה זרה אסור להצילם אם נטו למות, ואין לרפאותם אפילו בשכר, אם לא במקום איבה.
על כך כתב הגאון בעל כנסת הגדולה בספרו דינא דחיי (לאוין מה), שנראה לו שהרמב"ם היה רופא לישמעאלים בארץ מצרים, מפני שאין הישמעאלים עובדי עבודה זרה, וכל שאינו עובד עבודה זרה מותר לרפאותו אפילו בחנם, אף על פי שאין לחוש לו משום איבה.
והנה הגאון רבי יצחק עטייה בספר רוב דגן (קונטרס אות לטובה סי' מה), נשאל אם מותר ללחוש ולהתפלל על גוי חולה שיתרפא, והשיב, שאם הוא ביודעו ומכירו שהוא מחסידי אומות העולם ושומר שבע מצוות של בני נח, פשוט מאד שמותר לברכו ולהתפלל עליו שיתרפא, אבל אם הוא גוי רשע מבקש ממנו שיתפלל בעדו אע"פ שמפרנסים עניי עכו"ם, עכ"פ אם יוכל להשמט כגון לומר שאינו יודע להתפלל אז ישמט, ואם אינו יכול להשמט יתפלל עליו שיחזור למוטב ויתרפא, וכמו שאמרו בברכות (י.) במעשה של ברוריא, יתמו חטאים ולא חוטאים, וכשם שמפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום כמבואר בסוגיין, כן יש להתיר להתפלל על גויים חולים שיתרפאו. ואפשר שיש גם חיוב להתפלל עליהם מפני דרכי שלום, ומה גם אם יהיה שעת רצון שיתרפא יהיה קידוש ה' בדבר, וגם אפשר שעל ידי כך יתגייר ויהיה גר צדק.
וכתב, ורב אחאי הרב הגדול כמהר"ר אליהו קצין הביא לנו ראיה ממעשה רב שאלישע הנביא ריפא את נעמן מצרעתו ועל ידי כך נעשה גר, וכל שכן בזמן הזה שאנו בגלות וצריכים אנו להם. והוסיף, שבא מעשה לידי אביו הגאון הצדיק רבי יהודה קצין, שבא אליו גוי אחד ותינוק מוטל בידו כמו פגר מת, ואחר שלחש עליו ובירכו נתרפא מיד ויצא ממות לחיים, ונעשה קידוש ה'. ומה שכתב מרן השולחן ערוך שאין לרפאותם אפילו בשכר אם לא במקום איבה, זהו לעובדי עבודה זרה ממש, אבל בזמן הזה שאינם עובדי עבודה זרה מותר, ובפרט במקום שיש איבה, שצריך להתפלל עליהם ולברכם. ועיין בשדי חמד (כללים, מערכת ל כלל קיז) מה שכתב על דבריו.
על פי זה פסק הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן לג), ביהודי שיש לו שותף גוי ועושה לו טובות, וחלה הגוי שמותר להתפלל עליו שיתרפא, והביא ראיה מדברי הרוב דגן הנ"ל, וכתב שמכל שכן בנידון דידן שעשה לו טובות, שלא להיות כפוי טובה שבודאי שמותר לו להתפלל עליו. וכן עשה מעשה בגוי אחד שחלה ונטה למות, ושלח הגוי לבקש מהרב שיתפלל עליו וכן עשה, וחלם הגוי שתפלת הרב עשתה פירות והיה קידוש ה' גדול על ידי כך.
כיוצא בזה בשו"ת בית שערים (חלק יורה דעה סי' רכט), העלה שמותר להתפלל על חולים גויים שיחיו, על פי דברי הכסף משנה (ע"ז פ"י), שכל שאינו עובד עבודה זרה מותר לרפאותו ולהצילו ממיתה, ונכרים בזמן הזה אינם עובדי עבודה זרה כמבואר בגמ' (חולין יג:) נכרים שבחוץ לארץ לאו עובדי ע"ז הן אלא מנהג אבותיהם בידיהם, ומכל שכן כשמבקשים להתפלל עליהם שנראה שמאמינים באלקי ישראל, והרי בן נח אינו מוזהר על השיתוף.
ועוד שלדעת מהרש"ל מותר להצילם ממיתה אלא שאינו מחוייב לעשות כן, ואפילו לדברי האוסרים אינו אלא מדרבנן, ועוד שאפילו נאמר שאסור לרפאותם, מכל מקום להתפלל עבורם מותר, כי השם יתברך יודע כל מעשה אדם ומחשבותיו וכל רז לא אניס ליה, ואם יודע שאין החולה הזה מקיים שבע מצוות לא ישמע תפלתינו על החולה הזה, ואם יודע שהוא מקיימן ותועיל תפלתינו עליו הרי אז באמת מותר להצילו מרדת שחת. עיי"ש עוד שהאריך באריכות גדולה.
