תינוק מהול אם זה סימן מובהק ליהדותו
בגמ': מצאו מהול אין בו משום אסופי (קידושין עג, א).
בסוגיין, מצאו מהול אין בו משום אסופי. כתב המאירי, מ"מ יראה לי שאם נמצא מהול וניכר שבידי אדם נעשה, אף בעיר שיש בה גויים דנין אותו כישראל. ובהפלאה (כתובות ספ"ק) כתב, שאסופי מהול דינו כישראל אפילו בעיר שיש בה רוב עכו"ם, מפני שהוא דבר שלא שכיח שיוולד מהול, אמנם במאירי משמע שדוקא אם ניכר שבידי אדם נימול.
בשו"ת ישועות מלכו (אהע"ז סי' יז) כתב על גוי וגויה שבאו עם תינוק מהול שהוחזק מתחילה כבנם, ואח"כ אמרו שישראלית פנויה נתתו להם להניק אותו ואינם יודעים מי היא, ועכשיו בעבור שתי שנים רוצים למוסרו ליהודים שמקבלים אותו, וכתב שהרשב"א והר"ן (שבת קלה) כתבו שרק מיעוט נולדים נימולים ואין לחוש להם, וא"כ כאן כיון שהוא מהול יש להחזיקו שהוא יהודי.
וגם אנו רואים בחוש שהנולדים מהולים ניכר בהם ציצין המחוברין אע"פ שאינם מעכבים, וזה הילד מהול כהוגן, וגם אין לחוש שמלו אותו עתה, וגם כיון שבא מהנוצרים אין לחוש שהוא מהישמעאלים שמלים, ולכן הרוב מוציא מידי החזקה שהוחזק כבנם, וכתב שלצאת דעת הרז"ה שסובר שחוששים למיעוט שנולד מהול יטיפו ממנו דם ברית. ואחר שכתב שיחקרו הדבר היטיב מנין בא הילד הזה, אמנם ודאי מצוה גדולה לקבלו בקהל ישראל, וטוב להטבילו בפני ג' לשם גירות וגם להטיף קצת דם ברית.
אמנם בשו"ת יהודה יעלה (ח"א יו"ד סי' שעה) כתב שאמנם באמת מצינו סימן מילה בתורה לגבי יוסף שאמר לאחיו 'גשו נא אלי' ודרשו חז"ל שהראה להם לסימן שהוא מהול, וכ"כ הפלאה (שם). אך הקשה על זה מהגמ' בנזיר (סה.) אר"י מצא פרט למצוי וכו' שחוששים שם אולי נכרי הוא, ולהנ"ל צ"ע שהרי ניכר במילתו שישראל הוא, וצ"ע.
