'תגר קנאו באהבים בשמונה מאות אלף זהובים'

בגמ': אמר רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה. (קידושין יא, ב). 

האדמו"ר מאוסטרובצה מבאר על פי דברי הגמרא הללו, בחשבון נפלא ומדוקדק מה שאומרים בזמר למוצאי שבת "איש חסיד", 'תגר קנאו באהבים בשמונה מאות אלף זהובים', ולכאורה למה דוקא בשמונה מאות אלף לא פחות ולא יותר. אלא דאמרו, כל כסף האמור בתורה כסף צורי, ושל דבריהם כסף מדינה, שהיא שמינית ממטבע צורי, והנה זה הכסף המוזכר בזמר שמונה מאות אלף זהובים הם של דבריהם, ואם כן בכסף צורי רק מאה אלף זהובים.

עוד נציין, שבסלע יש ארבע זהובים, ואם כן יש לפנינו, עשרים וחמש אלף סלעים של צורי, והנה בילקוט (כי תשא) איתא, שאדם שוה ככר כסף, ובמסכת בכורות (מט, ב) איתא שסלעים של נביאים הם ליטרין, ופירש רש"י (שם נ, א ד"ה ליטרין), שליטרא הוא עשרים וחמש סלעים (של תורה), ואם כן סלע של נביאים הוא עשרים וחמש סלעים של תורה, נמצא אם כן, שככר של נביאים הוא עשרים וחמש ככרים של תורה, וככר של תורה הוא אלף וחמש מאות סלעים, ואם כן, ככר של נביאים שהוא פי עשרים וחמש מככר של תורה שווה לשלושים ושבעה אלף וחמש מאות סלעים של תורה.

והנה שם בבכורות בתוספות כתבו, דנסכא שוה פחות ממטבע שיש בו צורה חלק אחד מכ"ה, והנה חלק אחד מעשרים וחמש של שלושים ושבע אלף וחמש מאות הוא אלף וחמש מאות, א"כ אם ינוכה חלק זה (אלף וחמש מאות) ישאר שלושים וששה אלף. והנה שם בבכורות איתא דסלעים של תורה היו שוים קודם שבא יחזקאל חלק שתות פחות (שישית פחות) ממה ששוים עכשיו וא"כ שוה אדם לפי החשבון של עכשיו רק שלושים אלף סלעים, והנה במס' ב"ב אי' שתגר צריך להרויח במקח חלק שתות א"כ אם שוה שלושים אלף היה תגר צריך ליתן בעדו עשרים וחמש אלף סלעים, המספר הזה נתן בעדו, והוא פלא.