שכח יעלה ויבוא בערבית בזמן הזה
בגמ': תניא רבי אלעזר בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו בשמים. (סנהדרין י, א).
כתבו התוספות (ד"ה שכבר), שיש מפרשים שבית דין של מעלה מקדשין אותו לעולם בשעת המולד. והתוספות חלקו על פירוש זה וכתבו שנראה כפירוש רש"י בראש השנה, שביום שלשים ממתינים ב"ד של מעלה לב"ד של מטה שמא יעברו את החודש, אבל ביום שלשים ואחד שכבר אי אפשר שלא יקדשוהו היום, מקדשים אותו בשמים מן השחר.
ומבואר בדברי התוספות שגם כשבודאי יקודש החודש היום, אין בית דין של מעלה מקדשים אותו מערבית, אלא רק בשחר מקדשים אותו.
והנה מבואר בגמרא (ברכות ל:) וכן נפסק להלכה, שאם שכח לומר יעלה ויבוא בראש חודש בתפילת ערבית אין מחזירין אותו, לפי שאין מקדשין החודש בלילה. והקשה בשו"ת אבני נזר (או"ח ח"ב סי' שי), שלדעת הרמב"ן המובא לעיל שסובר שהלל כבר קידש את כל החדשים, נמצא שכבר נתקדש החודש מימי הלל. ואם נאמר שקידש הלל שיחול כל קידוש בזמנו, היינו בכל חודש כשיאיר השחר, וכמו שכתבו תוספות בסוגייתנו שכל קידוש חודש שנעשה עכשיו, גם אם לא נעשה על ידינו אלא כגון שקדשוהו שמים, קידושו הוא בשחרית. ואם כן היה ניחא מה שגם בזמנינו השוכח יעלה ויבא בערבית אינו חוזר. אך הקשה באבני נזר שאין שייך לומר שהלל תיקן שהחדשים יתקדשו כשיבואו והקידוש יהיה בשחרית של כל חודש, שהרי הלל נמצא בזמן הזה בישיבה של מעלה, ומחלוקת היא בירושלמי לענין המגרש אשה לאחר שלושים ונשתטה באמצע אם חלו הגירושין, וכל שכן בנסתלק מעולם הזה לגמרי, ואיך יחולו עכשיו הקידושים שקידש הלל בעודו בחייו כיון שעכשיו כבר נסתלק מן העולם. ועל כרחך צריך לומר שהלל קידש את החדשים מעכשיו, בזמנו, לכל החדשים שיבואו אחר כך [וכיון שאינם אלא מחוסרים זמן אין בהם חסרון משום דבר שלא בא לעולם]. וכיון שמוכרח שכבר נתקדשו החדשים בזמנו של הלל, אם כן מן הדין שהשוכח יעלה ויבוא בערבית בזמן הזה יצטרך גם כן לחזור, וקשה למה אינו חוזר.
ותירץ באבני נזר, שאף על פי שהקידוש חל למפרע מזמנו של הלל, מכל מקום הוא חל מכאן ולהבא למפרע, דהיינו שבבוא הזמן הראוי לקידוש שהוא היום [שראוי להתקדש על ידי בית דין אחר], אז מתקדש החודש למפרע מזמנו של הלל. [ועיי"ש בטעם הדבר, שרק באופן זה מתברר שבזמן הלל היה נחשב כמחוסר זמן גרידא ולא כדבר שלא בא לעולם]. ולכן בליל ראש חודש עוד לא חלו קידושי הלל למפרע, ולכן גם בזמן הזה אינו חוזר אם שכח יעלה ויבוא. [ועיין שם במה שדן לדעת הרמב"ם אם הקידוש הוא ביום או בלילה].
