שיעור הכתובה בכסף זמנינו

במשנה: אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה (כתובות נד, ב).

בסוגיין מבואר שיעור עיקר הכתובה לבתולה מאתיים זוז, ונחלקו הפוסקים אם חיוב המאתיים זוז הוא בזוזים מסוג המטבע שהיה באותם הימים הנקרא כסף מדינה, ומטבע זו היתה עשויה משבעה חלקים נחשת וחלק אחד כסף, נמצא שמאתיים זוז מכסף מדינה הם עשרים וחמשה זוזים מכסף טהור (רמב"ם אישות פ"י ה"ח, שו"ע אבהע"ז סי' סו ס"ו) או שמא הזוזים האמורים הם מכסף טהור הנקראים מעות צורי (רמ"א שם).

והנה משקל זוז הוא תשעים ושש שעורות (רמב"ם שם) נמצא שלדעה הסוברת שמאתיים זוז הכתובים בכתובה, הם עשרים וחמשה זוזים כסף טהור, הרי הם משקל 2,400 שעורות כסף טהור, ואילו לדעה החולקת וסוברת שמאתיים הזוזים הכתובים בכתובה הם מאתיים זוזים מכסף טהור, הרי הם משקל 19,200 שעורות כסף טהור (ח"מ שם ס"ק כא).

משקל השעורה במידת זמנינו: כתב החזון איש (שם ס"ק כא) 0.05 גרם, נמצא שלדעת השו"ע שמאתיים זוז הכתובים בכתובה הם משקל 2400 שעורות כסף טהור, הרי הם במידת זמנינו 120 גרם כסף טהור, ואילו לדעה החולקת וסוברת שהזוזים הם במשקל 19,200 שעורות כסף טהור, הרי הם במידת זמנינו 960 גרם כסף טהור,

והנה בשו"ע (שם) חישב את סכום המאתיים זוז לפי מטבע הנקרא דרהם וכתב שמאתיים זוז הם 37.5 דרהם, ובספר שיעורי תורה (סי' ג סמ"ב) כתב שכל דרהם הוא 3.205 גרם, ולפי זה לדעת השו"ע המשקל המדוייק של מאתיים זוז הוא 120.1875 גרם, ולדעת הרמ"א הם 961.5 גרם כסף טהור.

אלא שהוסיף החזו"א (שם) וכתב שכסף המצוי בזמנינו יש בו סיג [פסולת] 16 אחוז, ולפיכך צריך להוסיף על הסכום הנ"ל 16 אחוז, ולפי זה מאתיים זוז לדעת השו"ע הם 126.25 גרם כסף, ולדעת הרמ"א 1113.6 גרם כסף.

ובספר שיעורי תורה (שם הערה קנ) כתב שמוטב שלא לכתוב בכתובה את המאתיים זוז לפי שווים במטבעות זמנינו מפני שעלולים לטעות בערכם, ועוד ששווי מטבעות זמנינו עלולים לפחות מערכם.

והנה כל זה בנוגע לעיקר הכתובה, אמנם ישנם חיובים נוספים (ראה באליבא דהלכתא) לענין תוספת כתובה, וכן מוסיפים סכום הנדוניא שהכניסה האשה, ובקהילות אשכנז כותבים סכום שווה בכל הכתובות והוא מאתיים זקוקים כסף צרוף (דרישה שם סק"ג, שו"ת מהר"ם מינץ סי' קט, ועוד) ובפוסקים נחלקו אם שיעור המאתיים זקוקים כוללים את המאתיים זוז של עיקר הכתובה או לא (דרישה וב"ח שם).

בשיעור המאתיים זקוקים כסף, כתבו הפוסקים (דרישה וב"ח שם) שמטבעות אלו נשתנה ערכם ומשקלם מדור לדור, וערכם נקבע לפי המקום והזמן, אך הגר"א (שם ס"ק יב) כתב שערכם נקבע לפי שווי מאתיים זקוקים שהיו בזמנם, והיינו 57,600 גרם כסף טהור (חזו"א שם ס"ק כא), אך בדרישה (שם) כתב שבפוזנא וליטא נקבעו ערך המאתיים זקוקים בשווי פי ארבע ממאתים זוז דאורייתא, נמצא ששווים 3,846 גרם כסף טהור (שיעורי תורה שם סמ"ד).