קריאה על שמו של צדיק שנפטר מן העולם אחר שנולד הילד

בגמ': 'וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ' (קהלת א, ה) עד שלא כבתה שמשו של זה זרחה שמשו של זה (קידושין עב, ב).
בשו"ת הרשב"ש (סי' רצא) כתב, רבי אברהם אביו של רבינו יונה ז"ל ואמו של הרמב"ן ז"ל היו אחים, ובתו של רבינו יונה היתה נשואה לשלמה בנו של הרמב"ן ז"ל, וכשנפטר רבינו יונה בטוליטלה היתה בתו מעוברת, וכשילדה ילדה בן זכר, והיה לו לקרותו משה כשם אביו הרמב"ן [כמנהג הספרדים שקוראים על שם זקינם בחייהם],
אמר הרמב"ן ז"ל אע"פ שצריך לקרותו על שמי, אני רוצה שיקרא יונה על שם זקינו אבי אמו, משום 'וזרח השמש ובא השמש' עד שלא כבתה שמשו של זה זרחה שמשו של זה, וכן היה שיצא ממנו אדם גדול והיה רב וגדול בישראל.
כיוצא בזה מבואר גם בספר פדה את אברהם (דרוש ד להספד) שכתב ר' אברהם פאלאג'י על אביו ר' חיים פאלאג'י, עוד אני אומר על הצדיק מה שעלה על לבי מראות גודל חכמתו, שהיה בקי בתלמוד בבלי וירושלמי ותוספתא ובאגדות ובפוסקים בהלכות גדולות אין חקר לתבונתו, ברוך שחלק מחכמתו, מבהיל הרעיון דודאי מגיד מראשית אחרית, מה שאמרו בקידושין, ובמדרש (ב"ר נח ב) וזרח השמש ובא השמש אמר רבי אבא בר כהנא וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק, הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו, יום שמת ר"ע נולד רבינו וקראו עליו וזרח השמש וכו'.
וכמו כן אני אמרתי על מוה"ר ז"ל כשבא לזה העולם וזרח שמשו בתחילה, בא במקום הגאון הגדול הרב חיים אזולאי [החיד"א] ז"ל, וכלפי שמיא גליא שמוה"ר חיים ז"ל זרח השמש ונולד בשנת תקס"ו ביום י"ב אדר א', והגאון מוה"ר חיד"א ז"ל בא שמשו בשנת תקס"ו בי"ג אדר א'. ומצינו לומר שאלקים יודע שמוה"ר חיים בא במקום הרב החיד"א והוא שורש נשמתו, וידים מוכיחות שמוה"ר ז"ל אשר ישא את שמו, וגם בתורתו יצא מופלג בחכמה כמוהו.
ועיי"ש שהאריך לבאר שקודם נולד צדיק, ואח"כ נפטר הצדיק הקודם, ומפני שכשם שהלכה פסוקה היא שאסור לסתור ביהכנ"ס קודם שיבנו ביהכנ"ס אחר, שמא יהיה אונס ולא יוכלו לבנות אחר במקומו, כך גם בנוגע לצדיק, שכל שהוא לא נולד יש לחשוש שמא לא יוולד בשלום, שהרי על ג' עבירות נשים מתות בזמן לידתם, ולכן רק אחרי שהצדיק נולד, הצדיק שקדם לו נפטר.