קנין סודר באבנט [גארטעל]

בגמ': אמר רב משרשיא, האי סודרא כיון דתפיס ביה שלש על שלש, קרינן ביה 'ונתן לרעהו' (בבא מציעא ז, א).

אחד הקניינים המועילים לקניית קרקעות ומטלטלים הוא קנין סודר. סדר הקנין מבואר בשו"ע (חו"מ סי' קצה) שהקונה נותן למקנה כלי כל שהוא, ואומר לו קנה זה תמורת הקרקע או המטלטלין שמכרת או שנתת לי. ולדעת הרמ"א אין נוהגין שיאמר לו הקונה כן, כי מסתמא על דעת כן הוא נותן לו. וכיון שמשך המקנה הכלי, נקנה הקרקע או המטלטלים ללוקח או למקבל מתנה בכל מקום שהוא.

והנה בסוגיין אמר רב משרשיא, האי סודרא כיון דתפיס ביה שלש על שלש, קרינן ביה 'ונתן לרעהו'. וברש"י כתב לדייק שלקנין סודר צריך בגד שהוא שלש על שלש, כיון שבגד שהוא פחות משיעור זה אינו בכלל כלי, ולקנין צריך כלי. כך כתב גם הנמוקי יוסף שצריך לקנין סודר דבר חשוב, ובגד ששיעורו פחות מג' אצבעות אינו בכלל בגד כמבואר בדיני טומאה.

לפי זה דנו הפוסקים אם אפשר לעשות קנין זה באבנט [גארטעל] ששיעורו פחות מג' על ג' אצבעות, ולגבי טומאה נחלקו הראשונים אם בגד כזה נחשב לבגד לענין טומאה.

בשו"ת דברי יציב (חו"מ סי' נה) כתב, שאף שבטומאה נחלקו הראשונים בדינו של בגד כזה, מכל מקום לענין קנין סודר לכל הדיעות הוא מועיל לקנין, וזאת מפני שאף אם אינו נחשב לבגד, מ"מ אין צורך בבגד לקנין סודר, וכל שהוא משמש ללבישה או לשימוש אחר יש לו חשיבות ומועיל לקנין, וכמו שמשמע מדברי הנמוקי יוסף שלקנין צריך בגד חשוב ולא דווקא ג' על ג', ורק בדיני טומאה גזרה התורה שרק בגד מקבל טומאה.

ועיי"ש שהאריך שגם לענין טומאה בבגד גמור אף אם אינו ג' על ג' הרי הוא מקבל טומאה, וכ"ש לענין קבלת קנין שמועיל באבנט שהוא בגד. ומה גם שלובשים אותו לתפלה משום 'הכון לקראת אלקיך ישראל', א"כ דומה לתכשיט שמתנאה בו לפני המלך, וגם שהדרך ללובשו כשהולכים לצדיק ואדם חשוב, ותכשיט מקבל טומאה בכל שהוא.

בסיום דבריו כתב, שבקנינים שלנו באירוסין ונשואין וכדו' שאין עושין אותם בתורת הקנאה, אלא להתחייבות בעלמא בודאי שמועיל אף בפחות מג' על ג' שעכ"פ לא גרע מפירות, כמבואר בהגהות רעק"א (חו"מ סי' קצה ס"ב) שאפילו בפירות כיון שמשך הפירות נתחייב זה ליתן לו בתורת חיוב, רק שלא נקנה לו אותו כלי.

בשו"ת להורות נתן (ח"ו סי' קכד) כתב, שאפשר לעשות קנין בבגד זה כיון שהוא בגד גם לגבי טומאה, וכן נקט בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' שז) שבודאי מותר לעשות קנין חליפין עם גארטעל, ומ"מ הוסיף שמקפיד לכתחילה לעשות הקנין על סודר חשוב כדי להחשיב הקנין, וכדי שהחתן יבין שאין זה משחק.

ובשו"ת חסד יהושע (ח"ב סי' לה) כתב, שנוהגים בכל בתי דינין שבישראל לעשות הקבלת קנין עם האבנט, ועיי"ש שהאריך בזה.

וע"ע בשו"ת קנה בשם (ח"ג סי' קיג) שדן בדבר שאריות בגדים שתופרים שיש בהם ג' על ג' אצבעות, אם מועילים לקנין סודר.