קנין מעמד שלשתן דרך הטלפון
בגמ': מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה. (בבא בתרא קמד, א).
בשו"ת דבר יהושע (ח"ד סי' נ) כתב שנראה פשוט שמועיל קנין מעמד שלשתם ע"י הטלפון, כגון שראובן אומר לשמעון בטלפון 'מנה שיש לי בידך תנהו ללוי', ולוי גם עמד על יד הטלפון ושמע דברי ראובן [או על ידי שיחת ועידה הנקראת קונפרענ"ס כא"ל],
אם ראובן ידע שגם לוי עומד שם ושומע, נראה לו פשוט שמועיל.
והביא ראיה לדינו ממה שכתב הש"ך (חו"מ סי' קכו ס"ק פח) בביאור דברי השו"ע (שם סכ"א) שקנין מעמד שלשתם אין מועיל ע"י כתב, וביאר הש"ך שהטעם הוא משום שאין כאן מעמד שלשתן, אלא הנותן מדבר לנפקד לבד שיתן לפלוני, עכ"ל. ומוכח שאם מדבר גם להמקבל אע"פ שעומד בריחוק מקום ואין רואין זה את זה יש כאן קנין מעמד שלשתן.
ואפילו להסברא שהמחבר שם חולק עם הש"ך וס"ל שע"י כתיבה אינו מועיל משום שהם 'כהלכתא בלא טעמא' והבו דלא להוסיף עלה, אלא צריך במעמד שלשתן ממש, וכ"כ הסמ"ע (שם ס"ק נז), מ"מ נראה שע"י טלפון גם המחבר מודה שמועיל מדין מעמד שלשתן, כי אין זה דומה לכתיבה שבשעת הכתיבה עדיין לא הגיעו הדברים לידיעת הנפקד והנותן, אבל כשמדבר מפה לאוזן אע"פ שאין רואים זה את זה הרי הוא מעמד שלשתן ממש, ושכן נראה הלכה למעשה. וכתב עוד שפשוט הוא שאין ענין לזה מה שמפלפל הגר"י ענגיל בגליוני הש"ס (ברכות כה) אם שמיעה ע"י טלפון נחשב שמיעה גמורה.
ובספר מנחת אשר (גיטין סי' יט אות ג) השיג עליו, שבדברי הריב"ש בתשובה (סי' רכב) שהוא מקור דברי הש"ך שם, כתב קודם לכן שמעמד שלשתן אין לך בו אלא חידושו, וע"ז כחב שלכן בכתב אינו מועיל, ואין הטעם בזה משום שבשעת הכתיבה לא באו הדברים לידיעת הנפקד, אלא משום שאין לחדש בו אלא כדרך שנתקן על ידי חכמים.
אך באבן שהם (סי' קכו אות כג) כתב שאפשר שאין זו השגה, שעיקר דברי הריב"ש הם שכשרק הנפקד מדבר, אין זה כעיקר חידוש מעמד שלשתן, וזהו הטעם שאין הקנין מועיל בכתב כיון שרק הנפקד מדבר, אבל בלא"ה אפשר שהוא בכלל חידוש מעמד שלשתן. ועוד שהש"ך לא העתיק מדברי הריב"ש את עניינו של חסרון זה בנידונו בכתב. ועיי"ש מה שכתב עוד לחזק הקנין. אך כתב שעדיין צ"ע למעשה.
