קניה בכרטיס אשראי של חבירו
בגמ': אמר רבא שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה הילך ארבעה זוזי ואוזפיה לפלניא זוזי לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה (בבא מציעא סט, ב).
בפוסקים מבואר שאסור לקנות בכרטיס אשראי בתשלומים כשמשלם על כך ריבית, אף אם יש לחברת האשראי היתר עיסקא, וזאת מפני שכדי להשתמש בשטר היתר עסקה צריך שתהיה באמת עסקה וכאן אין שום עסקה כי קניית מוצר אינה עסקה.
בשו"ע (יו"ד סי' קס סי"ג) נפסק עפ"י סוגיין שמותר לומר לחבירו, הילך זוז והלוה עשרה דינרים לפלוני, והוא שלא יחזור ויקחנו מהלוה.
לפי זה כתבו הפוסקים שאסור לאדם לתת לחבירו את כרטיס האשראי שלו שיקנה בו בתשלומים, באופן שחברת האשראי גובה ריבית על התשלומים, והחבר ישלם את הריבית, כיון שהרי זה כהילך זוז והלוה עשרה דינרים לפלוני וחוזר ולוקחו מהלוה.
ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סי' מב) נשאל בדבר ישראל שלקח הלואה מבאנק עבור חברו אם רשאי לגבות ממנו הרבית שמשלם.
והשיב, הנה כיון שחברך המלוה לך יהיה הוא הלוה מהבאנק, שלך לא יתנו כלום אסור ליתן לו את הריבית אף שהוא מפסיד דהרי הוא המלוה שלך שהוא ישראל ואסור ליקח ריבית ואין חלוק אם הפסיד עי"ז או לא.
וע"ע באגרות משה (יו"ד ח"ג סי' צג) שכתב, הנה באחד שלא היה לו כסף להלוות ואמר לו אחד שילוה בבאנק של נכרים בריבית שפשוט שהוא אסור ליקח אותו הריבית מישראל הלוה ממנו, ואם הלוה הוא עני שרשאי ליקח מצדקה וההלואה הוא טובה לו שיוכל להרויח מזה שיכול לשלם את הריבית מהמעשר שלו, דהא זה ודאי כשבא עני לשאול ממנו שניתן לו מצדקה עבור לשלם ריבית לנכרי שרוצה להלוותו בריבית והוא ירויח מזה שודאי היינו מחוייבין ליתן לו מצדקה על זה, וא"כ מ"ט לא יוכל המלוה בעצמו ליקח הריבית שמשלם להבאנק על הכסף שלקח מהם להלוות להעני. אבל אם הלוה הוא עשיר שאסור ליקח מצדקה אינו יכול ליקח הריבית מצדקה.
