קידוש על כוסית לחיים

בגמ': א"ר אלעזר עשר רביעיות הן וכו'. (נזיר לח, א).

בסוגיין מנו עשרה דברים ששיעורם הוא ברביעית, אולם לא הזכירו ששיעור כוס של קידוש הוא ברביעית, ובמפרשים האריכו לדון מדוע לא הזכירו זאת, ראה על כך בילקוט ביאורים.

והנה בנידון שיעור הכוס של קידוש האריכו הפוסקים. בשולחן ערוך (או"ח סי' רע"ב ס"ט) מבואר שמעיקר הדין יש לברך על היין, ואם אין יין מצוי יכול לברך על שכר, אלא שנחלקו הפוסקים אם הדין כן רק בקידוש היום או רק בקידוש הלילה, ובמשנה ברורה (ס"ק כז) פסק שלדינא יש ליזהר לכתחלה שלא לקדש בלילה על שום משקה חוץ מן היין, או פת אם אין יין בעיר. אולם בקידוש היום, אם חביב לו יין שרף, יכול לקדש עליו לכתחלה במדינה שהוא חמר מדינה, אך שיזהר ליקח כוס מחזיק רביעית, ולשתות ממנו מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית, ובדיעבד או בשעת הדחק שאין יכול לשתות כמלא לוגמיו ואין לו יין ושאר משקין אפילו שתיית כל המסובין מצטרפין למלא לוגמיו.

הרי לנו דעת המשנ"ב שאפשר לקדש על יי"ש ובלבד שיהא הכוס מחזיק רביעית, וישתה ממנו שיעור מלא לוגמיו.

אולם בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קעה) כתב, העיד לפני תלמיד חכם זקן שהיה בעצמו במעמד בפני הגה"ק אבד"ק ראפשיץ זצ"ל שצוה לתלמידיו לקדש ביום על יין שרף על צלוחית קטן כדרך שתייתו, ואין צריך שיעור כוס, והגם שהיה לפניו יין על השלחן, אמר שמכבדהו בי"ש כדי להורות הלכה לתלמידים.

וכן הועד לפני בשם הגאון החסיד אבד"ק קאמינקא זצ"ל שנהג כן תמיד, והיינו על פי דברי הט"ז (או"ח סי' קצ) ומשום שכך דרך שתייתו ושביעת גרונו. וכיון ששתיית י"ש נתפשט מאוד והוי חמר מדינה לשתות כמעט בפני כל סעודה צלוחית קטן, וקשה לשתות יותר מפני חריפותו, לכן שיעורו גם לענין קידוש בכך. וכן הועד לפני בשם הרה"ק מלובלין זצ"ל, וכדאי הם לסמוך עליהם בקידוש היום, ודוקא ביין ושכר בעינן שיעור כוס.

בטעם מנהג זה, ביאר האפרקסתא דעניא (סי' עה) על פי מחלוקת הט"ז (או"ח סי' רי סק"א) והמג"א (סי' קצ סק"ד) אם השותה מעט יי"ש מברך על כך ברכה אחרונה משום שאין הדרך לשתות אלא מעט יי"ש. שלדעת הט"ז מברכים על כך ברכה אחרונה, ולדבריו יש לבאר שעל כן אפשר אף לקדש על מעט יי"ש, מפני שכן הדרך ששותים ממנו מעט.

וסיים שם וכתב, עכ"פ נאמנים עלינו דברי הגאון מהרש"ם ז"ל שהעיד בגדלו בשם עמודי עולם מאורי אור שנהגו כך, וכן אנא זעירא נוהג בהיות שהיין קשה לי, אלא שאם יש אחד אתי השותה יין, הנני נותן לו כוס יין שיקדש הוא תחלה, ואני מדקדק ג"כ לקדש על כוס גדול שבכוסות הקטנים שמחזיק עכ"פ כזית שהוא כחצי ביצה שהוא שליש רביעית, כיון שהשו"ע לא הכריע במשקה אם צריך רביעית או די בכזית כבאכילה.

אולם בשערי תשובה (סי' רפט סק"ג) כתב שאין נכון לנהוג כן, וכן בספר ארץ חמדה באזהרות, צווח על זה ככרוכיא, ועיין בספר בירור הלכה (ח"ד או"ח שם) שהאריך טובא בעניין זה.