קדימת נישואי אח צעיר לפני אחיו הגדול ממנו
כתב הש"ך (יו"ד סי' רמד ס"ק יג) בשם הב"ח, שנראה שאם יש כמה אחים או אחיות לא יקדימו לעשות נשואים לקטן בשנים לפני הגדול ממנו, וגם אם אחד מהם גדול מחבירו בחכמה, לא יקדימוהו מפני מה שהוא גדול בחכמה, אלא יקדימו לעשות נשואים לגדול בשנים, והוא בין בבנים ובין בבנות.
ומקור הקפידא שלא להקדים הצעיר לגדול ממנו מבואר ברשב"ם (ב"ב קכ. ד"ה להלן), שכשנישאו בנות צלפחד מנאן הכתוב דרך גדולתן, שנאמר (במדבר לו יא) 'ותהיינה מחלה תרצה חגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד לבני דודיהן לנשים', ומסתבר שכך נולדו, שנאמר (בראשית כט כו) 'לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה'.
הפוסקים דנו בענין זה, אם הדין שלא להשיא הקטנים לפני הגדולים הוא דווקא בבנות שאינן מצוות בפריה ורביה, כמו שהיה בבנות צלפחד, אבל בנים המצווים בפריה ורביה אסור להם לבטל מצוותם, ויש להם לישא מיד כשמזדמנת להם אשה ולא להמתין לנישואי האח הגדול, או שמא גם בבנים נאמר דין זה. בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סוף סי' קלו) כתב, שאם הצעיר הוא בן יכול הוא להקדים ולישא לפני אחותו הבכירה, כיון שהוא מצווה על פריה ורביה, וכ"כ בשלחן העזר (סק"ט, דף מו.) בשם בעל שו"ת באר שלמה. אך ביד יוסף (סי' טז) ושלחן העזר (שם) נקטו שהדין כן שלא להקדים הוא גם כשהצעיר הוא בן, וכתב בשלחן העזר שכיון שהכל תלוי בבזיונו של הגדול, אין לחלק בזה בין בנים לבנות. וראה מה שהובא בזה עוד באוצר הפוסקים (השמטות לסי' א סק"ב אות יב).
ובשו"ת צור יעקב (ח"א סי' קנט) הקשה, איך נשא אברהם את שרה ונחור את מלכה, והרי אברהם היה גדול מנחור שהרי הקדים הכתוב אברהם לנחור, 'תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן'. ומלכה היתה גדולה מיסכה שהיא שרה, שהרי נאמר (בראשית יא כט) שהרן היה 'אבי מלכה ואבי יסכה' הרי שהקדים הכתוב את מלכה. ואם כן ממה נפשך אחד מהם הקדים את הגדול ממנו. ולפי המבואר בסוגיין יש ליישב, שהרי אמרו שאפשר שאברהם היה צעיר מהרן, ומה שמנאו הכתוב בתחילה הוא לפי שהכתוב מנאם דרך חכמתם, ואם כן אפשר שגם היה צעיר מנחור, ולכן הרן נשא תחילה את אשתו, ואחר כך נשא נחור את מלכה הגדולה, ואחר כך נשא אברהם את יסכה. אלא שבמדרש (ב"ר לח יד) מבואר, שאברהם היה גדול מנחור בשנה אחת ונחור היה גדול מהרן בשנה אחת, ואם כן ממה נפשך נישאו הבנים או הבנות שלא כסדר. [ואם הקפידא שלא להקדים הצעיר לבכור היא רק בבנות שאינן מצוות בפריה ורביה ולא בבנים, יש לומר שקודם נשא נחור הצעיר את מלכה הגדולה, ואחר כך נשא אברהם את יסכה הצעירה, אבל לדעת הש"ך בשם הב"ח שדין זה הוא גם בבנים קשה].
ועל כן נקט בצור יעקב, שלדעת הסוברים שדין הקדימה נוהג גם בזכרים, צריך לומר שלא הקפידו בו קודם מתן תורה, ומה שלמדוהו מלבן שאמר 'לא יעשה כן במקומינו', אע"פ שהיה קודם מתן תורה, אינו אלא משום שאנו רואים שהתורה הזכירה דבריו כדברים שיש בהם טעם לשבח, ולכן יש לנהוג כמנהג זה משניתנה התורה, אבל קודם מתן תורה לא היתה כלל קפידא בדבר.
