קבלת צדקה מאת הנכרים למוסדות או לבניית בית כנסת

בסוגיין (סנהדרין כו) מבואר שאין לקחת כסף מהנכרים לצורך מזונות, והעושה כן פסול לעדות, וזה דווקא כשעושה בפרהסיא ואפשר לו לעשות בצינעא, אבל אם לוקח בצינעא, או שאי אפשר לו בצינעא ולכן לוקח בפרהסיא, אין איסור. 

וכן נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' רנד ס"א), אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא, ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל ואינו יכול ליטלה מעובדי כוכבים בצינעא, הרי זה מותר.

והט"ז (שם סק"ב) הקשה, ממה שפסק בשו"ע (שם ס"ב) ששר גוי שנתן צדקה לישראל אין מחזירים לו את הממון משום שלום מלכות, אלא נוטלים ממנו וינתן לעניי נכרים בסתר כדי שלא ישמע השר. אבל לא לעניי ישראל, והטעם שאין משתמשים בזה ישראל מבואר בגמרא (ב"ב י:) שנאמר (ישעיה כז יא) 'ביבוש קצירה תשברנה', שכשתכלה הזכות שביד אומות העולם ותיבש לחלוחית מעשה הצדקה שלהם, אז ישברו. וקשה איך פסק שמותר לישראל לקבל מן הגויים, ולא אכפת לנו במה שתהיה לגויים זכות בזה.

ובדרישה (שם אות א) תירץ, שלאיש יחידי מותר לקבל כיון שהוא נהנה מהמעות בעצמו, אבל גבאי שאין לו הנאה אסור לו לגרום זכות לגוי בשביל הנאת אחרים. והט"ז תמה עליו, איך נתיר לו להאריך את הגלות בשביל הנאת עצמו. ותירץ, שאין שייך 'ביבוש קצירה' שתהיה זכות לגוי, אלא אם כן הגוי מכוין רק לישראל בלבד, ולאחרים הגויים אינו נותן כלל, שבזה מייקר שם ישראל, וזו הזכות שיש לו לגוי, ומה שכתב השו"ע שמותר ליטול הממון מהגוי הוא באופן שאין כוונתו ונתינתו רק בשביל ישראל, ואינו עושה כן מאהבתו את ישראל, אלא כל הפושט ידו נותן לו כי מצד טבעו הוא רחמן, ולכן אין לו זכות גדולה.

ולפי זה נמצא לכאורה, שגויים שתורמים למוסדות רבים ולא רק ליהודים, יש להתיר לישיבות ולמוסדות צדקה יהודים לקבל מהם כסף, אלא שכשאפשר לעשות בצינעא אסור לעשות בפרהסיא, ולכן אם יש באפשרות אין לכתוב להם שלט על אבן לזכרון על תרומתם, שבזה נעשה לפרהסיא.

אך בתשובות תשורת שי (ח"א סי' טו) התיר ליהודים לדפוק על פתחי גויים לקבץ מהם נדבות לצורך בנין בית הכנסת ואפילו בפרהסיא, וכתב, שטעם האיסור בפרהסיא משום בזיון אינו שייך אלא כשמקבל לצורך עצמו ולא כשמקבל לצורך אחרים, וגם חילול ה' אינו שייך אלא כשלוקחים מהגויים לפרנסת עניים, ובזה מתחלל שם שמים שישראל אינם מפרנסים בעצמם את ענייהם, אבל כשמקבצים לצורך בנין בית הכנסת לא שייך גנאי, כיון שאף אחר שיתנו ישראל כל שיכולים לתת עדיין שייך להוסיף ולפאר ולרומם את בנין בית הכנסת ביתר שאת, ולכן מה שאוספים מהגויים אינו מעלה רושם כאילו לא נתנו ישראל די הצורך לענין זה. אך בשד"ח (אסיפת דינים סוף מערכת ביהכנ"ס) כתב בשם האחרונים, שאין לקבל כסף מן הגויים לשם בנין בית כנסת.