ציור פני אדם
בגמ': ת"ר איזהו מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר ואיזהו מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר (בבא קמא צו, א).
בתוס' ביארו שעל המטבע היו כתוב אברהם ושרה ולא שהיו מצוירים עליה. בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' קע) כתב שמכך שלא ביארו שמדובר שהיה מצויר על המטבע רק את פניהם ולא כל גופם מוכרח שסברו שאפילו פני אדם לבד בלא גופו אסור לצייר.
בשו"ע (יו"ד סי' קמא ס"ד) פסק המחבר אסור לצייר צורת אדם בבולטת. אבל בשוקעת, כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין, מותר לעשותם.
בט"ז (ס"ק יב) כתב שהטור הביא בשם הרמב"ן שדמות אדם אסור בין שוקע בין בולט, ולענין הלכה ודאי שאין להקל כלל נגד דברי הרמב"ן והטור.
בש"ך (ס"ק כה) כתב שאיסור צורת אדם אינו אלא בצורה שלימה ממש, כגון צורת אדם בשתי עינים וחוטם וכל הגוף. אבל לא חצי הציור כדרך קצת המציירים צד אחד של הצורה, שזה אינו אסור. ומ"מ כתב שהמחמיר בכל זה תע"ב.
בשו"ת נהרי אפרסמון (סי' קיח) ביאר שלדעת הש"ך אף אם עושה צורת אדם שלם בכל גופו, רק שמציירו על צד אחד כדרך שמציירים כן כמה פעמים שהצורה אינה עומדת נגדינו פנים אל פנים, ולא נראה מן הצורה רק עין אחת וחצי חוטם ואזן אחת ויד ורגל, גם זה לא נקרא צורה שלימה ומותר.
אך בשו"ת זרע אמת (ח"ג סי' קה) מבואר שאין כוונת הש"ך בזה אף אם עושה צורת אדם שלם בכל גופו, אלא כונתו רק להתיר כשעושה פרצוף לבד.
ועיין בשו"ת צפנת פענח (ח"א סי' נז) מה שכתב ללמוד מסוגיין לעניין צילום תמונת אדם, אם יש בזה החשש הנ"ל.
