עני שקיבל משני אנשים בבת אחת מאתיים זוז

בגמ': בעי רבא שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מהו (קידושין ז, ב). 

בשו"ת תורה לשמה (סי' שד) דן באופן שנזדמן לעני ששני בני אדם נתנו לו כל אחד מאתיים זוז, אם הולכים אחר קבלת המעות שמקבל בבת אחת והרי להלכה אם נתנו לו אפילו אלף זוז בבת אחת יטול, אפילו שאם יש לו מאתיים כבר אסור לו ליטול יותר, או שמא הולכים אחר הנותנים שהם גופים מוחלקים, והרי זה כאילו נטל מזה אחר זה, ונמצא שכבר יש לו מאתיים ולא יטול עוד.

והשיב עפ"י מה שהסתפק רבא בסוגיין על אחד שאמר לחבירו שתי בנותיך מקודשות לשני בני בפרוטה אחת מהו, האם הולכים אחר נותן ומקבל והרי יש כאן פרוטה ומקודשות, או שהולכים אחר בנותיו והרי לא נתן פרוטה לכל אחת ואחת, תיקו. ועוד אמרו בבבא מציעא (צו.) בעי רמי בר חמא שאל שתי פרות לעשות בהם פרוטה, מהו מי אמרינן זיל בתר שואל ומשאיל איכא, או דילמא זיל בתר פרות וכל חדא וחדא ליכא ממונא, ואסיק בתיקו.

ועוד איתא בסוגיין, בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו, בפחות משוה פרוטה מהו, שניהם בפרוטה מהו. ופירש רש"י אם תמצא לומר שכרן בפחות משוה פרוטה דאינו חייב לרבי יהודה דאינו ממון, שניהם בפרוטה דלגבי דידיה הוציא פרוטה מהו, אי אזלת בתר דידיה והא איהו אפיק ממונא וחייב, או דילמא כיון דלגבי כל חד מנייהו ליכא אלא חצי פרוטה דאינו ממון אינו חייב, וגם בעייא זו לא אפשיטה.

נמצא צדדי השאלה שלכם דמו להנך ספיקי דהש"ס, והדבר הוא בספק אך נידון שלכם אינו איסור תורה, ורק הוא תקנת חכמים וספיקו לקולא, והמחמיר תבא עליו ברכה.