עד ועד בכלל, או עד ולא עד בכלל

במשנה: הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני (נזיר ח, א).

בבאר היטב (אבהע"ז סי' קמד סק"א) כתב בשם המהרי"ט להסתפק, על האומר מהיום עד יום פלוני, או עד שלשים יום, אם יום האחרון בכלל או לא, והספק הוא אם עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל.

ובערוך השולחן (שם סל"ב) כתב, שעד ועד בכלל. ואע"ג שנחלקו בזה תנאים ואמוראים בסוגיין, ומפורש אמרו חז"ל שיש מהם עד ועד בכלל ויש דלא הוי בכלל, ובלשון בני אדם עד ולא עד בכלל (ר"ן נדרים סא.) מ"מ ברור שזהו בדבר שמסויים וחלוק ממה שלפניו כמו עד הפסח עד החג וכיוצא בזה שימים אלו יש להם שם אחר משלפניהם אבל במה שאינו חלוק משלפניו עד ועד בכלל ולכן פסקו חז"ל לעניין זמן תפלות שאמרו עד ד' שעות עד ו' שעות דעד ועד בכלל כדאיתא בברכות (כז.) מפני שהשעות שוות הן בשמן, וגם בלשון תורה כן הוא שבחמץ כתיב מיום הראשון עד יום השביעי והוי עד ועד בכלל ובמצורע כתיב מראשו ועד רגליו ולא הוי עד ועד בכלל (ערכין יח:).

ועיין ביפה ללב (ח"א או"ח סי' ע סק"ד) שהאריך בענין זה בנוגע לכמה וכמה דינים, אם אמרינן עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל.