ספירת העומר במי שהיה פטור ונתחייב בימי העומר
בשו"ת פרי הארץ (מזרחי, ח"ג או"ח סי' א) דן בקטן שהגדיל בתוך ימי העומר, והימים שספר עד שהגדיל לא היו מתוך קיום מצוה שמחויב בה, שהרי אינו מתחייב רק לאחר שהגדיל, ונמצא שאינו סופר כל מ"ט הימים בגדלות, ואם כן יש לדון אם בשאר הימים אחר שהגדיל יספור בברכה, או שמא יספור בלי ברכה כדין מי ששכח ולא ספר באחד מימי העומר, שאולי לא נחשב כלל שספר כל ימי העומר.
והאריך הרבה בבירור דינו של אונן שהיה פטור מקיום מצוות בזמן אנינותו, אם צריך אחר כך לחזור ולקיים המצוה כשתסתיים האנינות, ובירר שכל אדם שבזמן חיוב המצוה היה פטור כגון אונן או קטן או גר שנתגייר אחר כך, יש לחלק אם המצוה ההיא נמשכת כגון סוכה, או הבדלה שזמנה אף ביום ראשון, שאז חייבים הם לעשותה לאחר שעבר זמן הפטור שלהם והתחייבו, אבל במצוות שאין זמנם נמשך כגון התפילות שזמנם קבוע, אינם חייבים להשלימם, כיון שבזמן החיוב היו פטורים.
ועל פי בירור זה דן בגדרה של מצוות ספירת העומר, אם זמנה נמשך או לא. והוכיח מדברי המהרלב"ח (שו"ת סי' סב) שכל הלילות כלילה אחד ארוך הם, והמצוה היא מצוה אחת שנמשכת בכולם, ואם כן לכאורה אונן שיצא מאנינותו וקטן שהגדיל וגר שנתגייר בימי העומר, חייבים לקיים המצוה מכאן ולהבא בברכה. אך שוב חזר בו מסברא זו, וכתב שדווקא בישיבת סוכה וכיוצא בזה יש לומר שבשעה שהתחייב במצוה יקיים אותה אף על פי שקודם לכן היה פטור, כיון שגם אם מאיזה טעם אחר התאחר מלקיים המצוה ובא לקיימה רק מאמצע הזמן, הרי הוא מקיים המצוה בשלמות, שהרי היושב בסוכה באמצע החג מקיים מצות ישיבה בסוכה בשלמות, ומה שעד היום לא ישב בסוכה אינו מקלקל את ישיבתו עכשיו בה. ולכן אם היה פטור בתחילת זמן המצוה, צריך לקיימה משעה שהתחייב בה, ותתקיים המצוה בידו בשלמות כדבעי.
אבל במצות ספירת העומר הרי אין המצוה נשלמת במה שיספור את הימים שמאמצע ימי הספירה ואילך, אלא רק במה שיספרם מתחילת ימי הספירה, ולכן אם היה פטור בימים הראשונים נמצא שגם כשיבוא עתה לקיים המצוה יחסר לו בקיומה. ואם כן לא יוכל לספור בברכה מעת שהתחייב, ודינו כמו מי ששכח לספור באחד מימי העומר, שכיון שמכאן והלאה אין מצוותו שלמה נפסק להלכה שיספור בשאר הימים בלי ברכה. וזו מסקנתו של הפרי הארץ, שגר שנתגייר וקטן שהגדיל ואונן שיצא מאנינותו בימי העומר, סופרים והולכים בלי ברכה. והביאו בברכי יוסף (סי' תפט סק"כ) [הוא ראה התשובה בעודה בכ"י, ואז היתה סי' ז], ובשערי תשובה (שם סק"כ).
