נתן לחבירו יין לקידוש, אם יכול להשתמש בזה ביום חול

בגמ': האומר לשלוחו ערב לי בתמרים ועירב עליו בגרוגרות וכו' (גיטין סה, ב).

מעשה שהיה בפלוני עשיר שנדר לתת לקרובו התלמיד חכם בכל ערב שבת יין לקידוש, אך קרובו חפץ לקיים המצוה בממונו ולקנות יין לקידוש מכיסו, ונפשו בשאלתו אם יש חשש בכך כיון שאת היין הוא מקבל על דעת שהוא ישתמש בזה לקידוש, ואם היה יודע העשיר שאינו משתמש בזה לקידוש דוקא לא היה נותן לו זאת, ומסתפק אם יש לחשוש בזה משום גזל.

החוות יאיר (סי' רלב) נשאל בזה, והשיב להוכיח מדברי הטור (או"ח סי' תרצד) שיש להקפיד שהעני לא ישנה במעות שניתנו לו במגבית פורים שבשביל זה קיבל את המעות צדקה, ולא יעשה במעות צרכים אחרים שלא לצורך סעודת פורים, על כן אסור לו גם כאן להשתמש במעות לצורך אחר.

אך כתב שיש לדון בזה ממה שאמרו בסוגיין, האומר לשלוחו ערב לי בתמרים ועירב עליו בגרוגרות, שלדעת רבה ורבנן [שכך נפסק להלכה בשו"ע (או"ח סי' תט)] לא אומרים מראה מקום הוא לו והתכוון דוקא תמרים, וא"כ אנו רואים שמקפיד אדם אף בדבר שאין בו הפסד כלל, ואם זכר המשלח דבר מסוים ענין שאין צורך להזכירו, ודאי זכרו משום שיש לו קפידה בדבר לעשות דוקא כמו שהוא אומר, וכמו"כ בקידוש דרך בנ"א להקפיד על זה שיהיה רק לקידוש והרי זה כמגבית פורים שאסור לשנות.

והנה בס"ח (סי' תתסז) כתב, לאחד שלחו לו בערב שבת מאכל ואמרו לו תאכל בשבת ולא היה צריך כי היה לו די לשבת זו, אם יודע שאם היה אוכל בחול היה מקפידים א"כ לא יוכל לאכול בחול אלא יצניע לשבת אחרת, ואם הוא דבר שאינו יכול להצניע יאכל בחול שלא יהא לאבוד.

ובחוות יאיר (שם) ביאר שאין זה רק משנת חסידים אלא גם הדין כן הוא, והשולח לחבירו מעות או יין לקידוש צריך לקדש על היין ההוא או לקנות בדמים יין לקידוש, ואפילו לקנות דגים לשבת אסור.

ומ"מ סיים וכתב, שלפי המנהג ששולחים לת"ח מעות ואומרים לו דרך כבוד לקנות מהם יין או דג חשוב לשבת או יו"ט, הואיל שהמנהג לומר כך דרך דורון וכבוד ואין דרך להקפיד אין זה קפידה, ויכול לקנות בזה מה שירצה.

וכתב שאדרבה נראה פשוט שאם הוא באופן שאין זה קפידה שאנו אומרים שיכול לעשות בדורון מה שירצה, נכון להיזהר לקנות מהממון שלו בעצמו יין לקידוש ולד' כוסות בפסח וקמח למצה, אע"פ שזה שנשלח לו לדורון עדיף וטוב יותר, מ"מ יותר הידור ודקדוק מצוה יש אם קונה הדבר מכיסו משום שאין זה מתנת חינם, וכתב אף שזה מסתברא יש לזה עוד ראיה מהזוהר, ולכן למנהג אשכנז שבלילי פסח שולחים יין לד' כוסות יזהר ליקח מכל יין כוס אחד, מיהו גם מממונו יקנה כוס אחד. וכן בקצת ק"ק שולחים יחידי סגולה מעות בחורף לקנות בהם נירות ללמוד לאורם, אל ידליקם לצורך תשמיש חול.

ובמשנה ברורה (סי' רמב סק"ד) כתב, אם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת לא יאכלנו בחול כ"כ בס"ח, ועיין לקמן (סי' תרצד ס"ב) שדעת השו"ע שם שהעני יכול לשנות במגבית פורים למה שירצה אף שגבוהו לצורך פורים, אכן גם שם יש מחמירים בזה עיין בטור שם. וע"ע בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' קנב).