נתינת צדקה בלילה
כתב בשו"ע האר"י ז"ל (הל' צדקה ס"ה), שלילה אינו זמן ראוי לצדקה, לפי שהחיצונים גוברים מאוד בלילה והוא זמן דינים קשים. וכן הביא בפרי עץ חיים (שער מנחה ומעריב פ"א), ובשער הכוונות (דרושי תפילת ערבית דרוש א). וכן הוא בסידור יעב"ץ (לפני תפלת ערבית בית ה' בלילות אות ב). והנה בגמרא (סנהדרין לה, א) מובא מאמר רבי יצחק 'כל תענית שמלינין בו את הצדקה כאילו שופך דמים', ופירש רש"י, שהיו רגילים לחלק צדקה לעניים בלילי תענית, והיו עיני העניים נשואות לכך, ואם היו מעכבים את החלוקה היו לנים מתוך רעבון, שנשענו על כך. ומבואר ממימרא זו שנותנים צדקה בלילה.
אמנם כתב החיד"א בברכי יוסף (או"ח סי' רלה אות א), שאין כוונת האר"י ז"ל שלא ליתן צדקה בלילה כלל, אלא כמו שכתב הרב מהר"י צמח ז"ל, שכוונת האר"י שלא ליתן בלילה באותה כוונה שנותן ביום, אבל ודאי יש תועלת בנתינת צדקה אף בלילה. והביא סמך לדבריו מירושלמי (שקלים פ"ח ה"ד). [וכתב בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ג יו"ד סי' קפא), שלדברי המהר"י צמח דברי האר"י ז"ל הם רק לבאים בסוד ה', אבל לרוב המון בית ישראל שאין אתנו יודע עד מה בכוונות היחודים, עלינו לקיים מצות הצדקה בכל זמן ועידן בתמימות ובפשטות. וה' אוהב צדקות מעמיד כל דבר על מקומו בשלום]. והעיר בשו"ת שיח יצחק (סי' תכט) שחידוש הוא שלא העיר החיד"א מהגמרא המפורשת בסוגיין.
ובספר שמן ששון על שער הכוונות (שם) כתב, שרק לתת מעצמו יש להימנע, אבל אם בא עני ותבע ממנו צדקה צריך ליתן לו אפילו בלילה. וכן כתב החיד"א בפירוש כסא רחמים על אבות דרבי נתן (פ"ג).
ובפני זקן בביאורו על הירושלמי (שם) כתב, שאף שהזהיר האר"י ז"ל שלא ליתן צדקה אחר מעריב משום שאז זמן דינים, אך מתן בסתר אפשר ליתן אף בלילה, שנאמר (משלי כא יד) 'מתן בסתר יכפה אף', והוא כופה הדין ונעשה רחמים. וכן מבואר בברכי יוסף ביו"ד (סי' רמז אות ב) שכך נהג האר"י ז"ל [בליקוטי חבר בן חיים (ח"ג בהקדמה) כתב, שהחת"ס נתן קודם כל תפילה מטבע למתן בסתר ע"י אחד מהתלמידים העומדים סמוכים לשלחנו, ואפילו קודם תפילת ערבית, וזה לא כהיעב"ץ שכתב שבערבית אינו זמן צדקה. אך העיר על כך בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' לב) שמנהגו של החת"ס נכון ומכוון גם לדעת האר"י ז"ל, לפי שהיה נותן לאחד מן התלמידים והיה זה מתן בסתר].
בשו"ת אפרקסתא דעניא (שם) דן אם נכון הדבר להטיל בלילה מטבע לקופת רמבעה"נ, וכן מה שנוהגים לקבץ צדקה בתוך קופה בתפילת ערבית. והעלה שלפי המהר"י צמח ז"ל בודאי אין למנוע את עצמו מן הצדקה כמבואר לעיל, וכן לדברי הפני זקן שהתנאי הוא שיהיה מתן בסתר, י"ל שגם מה שהגבאי צדקה הולך וגובה הרי זה נחשב מתן בסתר, שהעיקר הוא שהנותן לא יידע למי נותנה והמקבל לא ידע ממי מקבל. אך לפי החילוק של השמן ששון שרק אם עני שואל אפשר ליתן, לכאורה אין להטיל מעצמו לקופה של צדקה, וגם מה שאחד הולך עם הקופה ומטילים לתוכה י"ל שאין זה נחשב שעני מבקש, עיי"ש.
ובשו"ת בצל החכמה (שם) כתב, שבאמת מדברי האחרונים נראה שלהאר"י ז"ל לילה אינו זמן צדקה ללא הבדל תיקונים וכוונות, ולא כהמהר"י צמח בדעת האר"י זצ"ל. אך כתב, שעד כאן לא אמרו שלא לתת צדקה בערבית אלא כשאין העניים סומכים עליו, אבל כשסומכים עליו עניים והוא לא הספיק לתת להם ביום ראוי לתת להם גם בלילה [ובזה יתיישב הקושיא מסוגיין].
בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' רצג) הביא הנהגת זקנו בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע, שהיה מוסר את כספי הצדקה שהגיעו אליו בלילה למשב"ק והוא היה מחלקם למחרת. ובספר דרכי חיים ושלום (אות שיט) הביא, שכשהיה הדברי חיים צריך ליתן צדקה בלילה ולא היה יכול להמתין עד הבוקר, היה אומר לעני קח לך על הכנסת כלה או לדורון דרשה או על הוצאות הדרך וכיוצ"ב, כדי שלא יהיה סתם צדקה רק בדרך מתנה ואז אין חשש גם בלילה, והמצוה מקיים ממילא. עיי"ש.
בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' ב אות ג) כתב, שאין שום פגם בנתינת צדקה בלילה אם היא מצוה עוברת, והוא רק ענין סגולי וסודי, ואם צריך ליתן עושה כהלכה.
