נשואין עם אשה שאחיה אינם מתנהגים כשורה
בגמ': אמר רבא, הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה. תנא רוב בנים דומין לאחי האם. (בבא בתרא קי, א).
במהרש"א (ד"ה ממשמע) ביאר שהיות והאחים והאחיות הנולדים בבטן אחד הם קרובים לטבע אחת, והעובר הוא ירך אמו כי עיקר גופו של אדם נוצר מאמו, ועל כן הוא על רוב בטבע אחי האם להרע ולהטיב.
ובנחל קדומים לחיד"א מרמז גמרא זו בפסוק 'אשת חיל מי ימצא' ר"ת אחים, דהיינו שיבדוק באחיה.
בספר חסידים (סי' שעח) כתב, אדם שיכול לקחת אשה שאחיה צדיקים ולקח אשה שאחיה רשעים, ע"ז יביאו אותו לדין שגורם לעצמו שבניו דומים לאחי האם.
והנה בחכמת אדם (כלל קכג ס"י) הביא דברי הגמ' בסוגיין להלכה שהנושא אשה יש לו לבדוק באחיה אם הם יראי ה' וצדיקים ולומדים.
ובספר ציון לנפש חיה (הגר"ז לייטער סי' לח) כתב שמ"מ בנושא בת ת"ח אין צריך לדקדק בזה. ועיין בשו"ת שיח יצחק (סי' תפב) שדן על אופן שהמדובר הוא ת"ח, יעמוד לו זכות התורה.
ובשו"ת אמרי דוד (סי' לח) נסתפק במי שהתארס עם כלה שיש לה שני אחים, ואח"כ נודע לו שאמנם אחד חכם אבל השני הוא רשע, וכתב שם שיש לילך אחר האח הצדיק, והביא קצת סמך לזה ממסכת שמחות (פרק יב) שבנו של רבי חנינא בן תרדיון יצא לתרבות רעה, ואעפ"כ מצאנו שר"מ נשא אחותו, ומסמתא היינו משום שהיה לר"ח עוד בן צדיק.
ובקריינא דאגרתא (ח"ב אגרת יח) נשאל מחתן שהתארס עם כלה ואח"כ נודע לו שאחד מאחיה הוא מקולקל האם יבטל את השידוך, ואם לא יבטלה האם הוא צריך להודיע להוריו מה שנתגלה לו, וכתב שם שכשיש עוד אחים כשרים מסתבר שלא אחז"ל שצריך להזהר, דמאי חזית שהבנים ילכו ח"ו דווקא אחרי המקולקל. ועוד, דכיון דעצם השידוך הוא טוב, בכה"ג שכבר דשו בו רבים שומר פתאים ה'. ועוד, דאם האח נתקלקל טרם שנתחנך בתורה ויר"ש הרי הוא כתינוק שנשבה, ועל כגון זה לא דברו חז"ל, משום דבכה"ג הוא לא בחר ברע מרצונו. ועוד, דהלכה זו לא מובא בשו"ע ואינה אלא מדת חסידות ולא איסור, ואם יבטל את השידוך יהי' שפיכות דמים נוראה להמשודכת. והוסיף שם דבודאי אינו צריך לספר להוריו, דבלא"ה אינם יכולים למנעו מלהתחתן אתה כמבואר בהלכות כיבוד או"א.
בספר ארחות רבינו (ח"א עמוד רסה) מובא בשם בעל הקה"י זצ"ל שהי' אומר שמה שאחז"ל שצריך לבדוק באחיה זה נאמר רק במקום ובזמן שכל הסביבה והרחוב חרדים לדבר ה' ולכן כשיש אח מקולקל מוכח שיש איזה שורש רע במשפחה, אבל בזמננו שהרחוב כ"כ פרוץ ומקולקל ומלא עתונים פסולים וכדומה אין ראי' ממה שהאח מקולקל, ולכן אפשר לגשת לשידוך אם הבחורה הגונה ויש לה יראת שמים.
בשיחות חולין החדש (פ"ב אות א) כתבו ששאלו להגאון בעל בית אפרים ז"ל במכתב, כי הציעו לפניו נכבדות עבור בתו עם אברך מופלג בתורה ושלם במעלות, רק יש לו אח איש נבל ובליעל ורע מעללים, אם כשר הדבר לפניו לבוא עמו במעדנות החיתון ולא ישגיח על אחיו הבליעל ואם יחדל, והשיב הגאון 'לשם שבו ואחלמה', והכוונה 'לשם שבו' כלומר על שמו העצמי של האברך המדובר תביט, 'ואח – למה', ר"ל למה לך להביט על אחיו, אם האברך המדובר איש נכבד תתחתן בו.
