מתי חייבים לומר דבר בשם אומרו ומתי לא

בגמ': אמר ליה רבי אבין בר סמכא הוא, אמר ליה אין כמין ימא לטיגני הוא, אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא, ולא רבי אבין בר כהנא, אלא רבי אבין סתם (קידושין מד, א). 

בסוגיין הובא שאמר רב נחמן בר יצחק על שמועה של ר' אבין, לא שמעתי איזה 'ר' אבין' אמר את השמועה, לא רבי אבין ברבי חייא, ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם.

על דבריו שאלה הגמ', מה החילוק איזה רבי אבין אמר את השמועה, ותירצה שיש בזה חילוק לענין להקשות סתירה מדברי ר' אבין על דברים אחרים שאמר, ולכן יש לדעת מיהו בעל המאמר.

הפנים מאירות בהקדמתו לספרו, כתב להעיר מדוע ישנם מחברים שלא הזכירו את שמם בספרם, אלא הוציאו את ספרם בעילום שם, ולא חששו שהיות ולא ידעו את שמם לא יהיו שפתותיהם מדובבות בקבר, וביאר שאף אם אין יודעים מיהו בעל השמועה, אע"פ כן שפתותיו דובבות, שהרי הקב"ה יודע מיהו בעל השמועה. ומה שאמרו לומר דבר בשם אומרו, אין להקפיד בזה אלא כשעל ידי כך השמועה תתקבל, שמפני שידעו מיהו בעל השמועה יפסקו ההלכה כמותו ותישאר שמועתו בבית המדרש.

בספר אמירת דבר בשם אומרו (ח"ב עמוד יח) כתב להוכיח כדבריו, ממה שבסוגיין כשהקשו למאי נ"מ, לא תירצו שנ"מ לעניין אמירת דבר בשם אומרו שלצורך זה יש לדעת איזה רבי אבין אמר את השמועה, אלא רק מחמת הצורך למירמי דידיה אדידיה, דהיינו להקשות סתירה ממאמר אחד לשני, הוצרכו לבאר איזה רבי אבין אמר את השמועה.

לפי יסודו של הפנים מאירות כתב בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' מו) שבאופן שלא שייך טעם זה המבואר בסוגיין, כגון כששמע דבר אגדה ופירוש המתקבל על לב השומע, אף כשלא ידע מי חדשו לכאורה לא יהא חיוב לומר השמועה בשם אומרה, אך דחה טענה זו, וכתב שאף שלענין שפתותיו דובבות באמת יש לחלק ולומר כן שלענין זה אין נ"מ מיהו בעל המאמר. אך מ"מ יש בזה לאו 'אל תגזול דל ולא תשיג', ובכך שלא יודעים מיהו בעל המאמר אף בדברי אגדה יש לחשוש שאחר שאומר את השמועה גוזל את הכבוד מבעליה, ולכן גם דבר אגדה יש לומר בשם אומרה. וכתב זאת המג"א (סי' קנו סק"ב) שכל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו, ועיין בנו"ב (מהדו"ת או"ח סימן כ) מה מקור דין זה.

עוד טעם יש בדבר המבואר במשנה (אבות פ"ו מ"ו) האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

יסוד זה מבואר כבר בשדי חמד (פאת השדה מערכת א כללים סי' קמג) שגם דבר אגדה יש לומר בשם אומרה, אך בספר האשל (לקוטי שושנים מערכת א סי' כ) הוכיח שאינו כן.