מצא אתרוג ויש לו טביעות עין וגם סימן שהאתרוג שלו
בגמ': אי משום סימנא אי משום טביעות עינא (בבא מציעא יט, א).
שאלה. לראובן נאבד האתרוג ביום א' דסוכות, והנה מצא בביהכנ"ס אתרוג ויש לו טביעות עין שהוא שלו, וגם סימן לא מובהק, האם יכול על סמך כך ליטול את האתרוג, מתוך הנחה שהאתרוג שלו על סמך טביעות העין והסימן?
ויש לומר עפ"י הנאמר בסוגייתינו רבה בר בר חנה אירכס ליה גיטא בי מדרשא, אמר אי סימנא אית לי בגוויה, אי טביעות עינא... ולא ידענא אי משום סימנא אהדורי ניהלי... אי משום סימנא יעו"ש. והנה בספרי רבותינו [לחם אבירים, ועין יוסף, ואשדות הפסגה, מנחת הבוקר]. הקשו למה לא הסתפק שמא משום שניהם החזירו לו?
ותירצו [עין יהוסף, מנחת הבוקר] שאם כל אחד בפני עצמו אינו מועיל, גם שניהם יחדיו אינם מצטרפים, שאם הסימנים אינם מן התורה, אין מועיל צירוף טביעות עין, שע"י הסימן מתחזק דמיונו יותר לחשוב שזהו, ואין זה טביעות עין (יעו"ש בספר בית אהרן) לפי זה בעניננו אם הסימן לא מובהק אלא חלוש הרי הוא מגביר את דמיונו לחשוב שטביעות עינו נכונה, ואולי אינה נכונה אלא דמיונית, וצ"ע.
