מפעל שזייף חותם כשרות, האם הרב חייב להוציא כסף להודיע על הזיוף
גמ': ואתו למשרי מום עובר (סנהדרין ה, ב).
בחשוקי חמד מביא: שאלה. רב הנותן כשרות למפעלים מסוימים, והנה אחד המפעלים זייף את חותמת הכשרות של הרב, ומטעה את הציבור כאילו יש לו כשרות, האם הרב חייב להוציא כסף ולפרסם בעיתון, שהמפעל זייף את הכשרות, או שמא הרב אינו חייב להוציא עבור זה ממון רב?
תשובה. נאמר במסכת סנהדרין דף ה ע"ב בתירוץ השני, שלכן לא רצה רבי להתיר לרב להתיר בכורות, דרב בקי במומים ויתיר מומים שהאנשים לא ידעו, ויבואו לטעות להתיר גם מומים עוברים, וכתב בשו"ת רד"ך (בית יח) הביאו הגליוני הש"ס בסוגין שמכאן ראיה שאם הותר איסור בעיר שלא כדין ולא היה מדעת חכם העיר, אך אנשי העיר אין יודעים זה וכסבורים שהחכם ההוא התיר, ואתו מתוך כך למישרא איסורא, אז החכם מחויב להודיע בעת קיבוץ העם כמה וכמה פעמים כי לא מליבו עשו.
אלא שיש לומר דאמנם מצינו שהרב חייב לפרסם בחינם, אבל יתכן שאינו חייב להוציא כסף עבור זה, ואף שיש מצוה למנוע איסור מהרבים, מ"מ אין זה חיוב המוטל על הרב הזה דוקא, אלא הוא חיוב המוטל על כל ישראל, ולא דמי לרב שלכן רבי לא הסמיך אותו להתיר בכורות, מכיון שהטעות יבא כתוצאה מהתירו.
אך נראה שהרב חייב להוציא מעות כדי לפרסם את הזיוף, והטעם שכל רב הנותן כשרות ומתחיל להפיץ את חותמתו, יודע שיכול לצאת מכשול, ואנשים יזייפו את החותמת, ולכן אם אינו רוצה לפרסם את הזיוף עדיף שלא יתן כלל כשרות, דומיא דרבי שלא רצה לתת לרב להתיר בכורות, ואם רוצה לפסוק ולתת כשרות, צריך לקבל על עצמו למנוע את כל המכשולות שיבואו על ידי זה.
