מעלת יום ההולדת של הצדיק
בגמ': ג' דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו כמחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד ויו"ט של עצרת ברור זרעו חטים. (בבא בתרא קמז, ב).
בעין אליהו (שיק) בסוגייתינו ביאר הענין וקישור ג' הצוואות, על פי מה שמצינו שיום הלידה של צדיק הוא הצלחה לכל העולם כמבואר במגילה (יג:) בעת שהפיל המן גורל על איזה חודש ונפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה, אמר נפל לי פור בירח שמת משה, והוא לא ידע שבז' באדר מת ובז' באדר נולד.
ומבואר בבבא מציעא (פה.) שבכל שנות היסורים של רבי לא נצרך העולם למטר, ומבואר שבזכות הצדיק מתברך העולם במטר. וכיון שהצדיקים משלים להם הקב"ה שנותיהם מיום ליום, ודוד מת בעצרת, א"כ גם נולד בעצרת. ולפי זה מבוארת צוואתו של אחיתופל לבניו המובאת בסוגייתינו, שיום הלידה של דוד שהיה בעצרת הוא זכות לכל העולם, ולכן אמר להם שלא ימרדו במלכות בית דוד, ואז כשלא ימרדו זכותו יעמוד לכם ג"כ, וכיון שעיקר הזכות שלו הוא בעצרת, לכן אמר שכשלא ימרדו במלכות בית דוד ויו"ט של עצרת יהיה ברור מחמת זכותו של דוד וכשיהיה ברור אזי יזרעו חטים ואז יצליחו.
ובאמת כעין זה מבואר כבר בדברי הנביאים שהיו שמחים ביום הולדת המלך, ובמצודת דוד (הושע ז ה) כתב שביום שמחת מלך ישראל כיום הלידה או יום המלכתו אז נעשו השרים חולים בעבור נאדות מהיין כי הרבו למלאותם לשתיה ונעשו חולים מרבוי השכרות.
והגה"ק ר' שאול בראך כתב בהקדמת ספרו טל השמים (ס"י), בין הדברים שאנו נכשלים בהתדמות לעכו"ם, שעושים סעודת יום הולדת, וכמה פעמים שמע צחות זה ממו"ר הגה"ק זי"ע שיום הולדת מצינו בכל התורה רק אצל פרעה לא זולת, ע"כ, והוא חוקת עכו"ם לכל דבריו. והלא טוב שלא נברא משנברא (עירובין יג:) ולשמחה מה זו עושה. וכתב שאין ראיה מצדיקים שעושים יום הולדת, שהרי כתבו שם התוס' לענין לידת צדיק שאשריו ואשרי דורו, ולהם היה מותר אם היו רוצים בזה, אבל באמת אצל הצדיקים לא עשו זאת, ולפשוטי עם כמונו מה זה ועל מה זה.
ובקובץ אור ישראל (לג עמוד קנה) הובא שהרה"ק ר' ישראל מסאדיגורא זי"ע הביא ראיה למה שמקובל אצל חסידים שיום הולדת של הצדיק הוא יום גדול אפילו אחר פטירתו, ממאמר הנזכר שלא ידע המן שבאותו יום נולד משה.
