מנהג פולין אשכנז וספרד, בכתיבת דחזו ליכי מדאורייתא בכתובה

בגמ': אמר ר' נחמן אמר שמואל חכמים תקנו להם לבנות לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה (כתובות י, א).

בסוגיין, אמר ר' נחמן אמר שמואל חכמים תקנו להם לבנות לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה, ובתוספות (ד"ה אמר) הקשו דמשמע מכאן דכתובה דרבנן ומדוע נהגו לכתוב בכתובה כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא, דמשמע שזה מן התורה, ותרצו דאנו סומכים על דעת רשב"ג המובא לקמן (קי) דכתובה מדאורייתא, אבל דעת הרא"ש והרמב"ם (אישות פי"א ה"א) שכתובה דרבנן, וכן מבואר בשו"ע (אבהע"ז סי' סו ס"ו) , אך הרמ"א (שם) כתב שהמנהג לכתוב לבתולה דחזי ליכי מדאורייתא, ובח"מ (ס"ק כו) כתב, נראה דאף דהלכה שהוא מדרבנן מכל מקום מאחר שכותבין כן הוי תנאי שבממון ומתחייב לשלם.

והנה בספר נהר מצרים כתב מנהגינו במצרים כמנהג עיה"ק ירושלים ת"ו וארץ הצבי ומדינת ספרד שאין אנחנו כותבים בשום כתובה אפילו של בתולה דחזי ליכי מדאורייתא, רק בסתם דחזי ליכי, שלא להכניס עצמינו בסלע המחלוקת ודלא כהמנהג שהזכיר הרמ"א (שם) שהמנהג בכתובת בתולה לכתוב דחזי ליכי מדאורייתא. וכן מנהג בני ספרד לכתוב תיבת "מדאורייתא", אך מנהג האשכנזים אינו כן, וכמו שכתוב בנוסח הכתובה שבשו"ת מהר"ם מינץ (סי' קט) , ועוד. ובשו"ת מהרשד"ם (סי' קכז) כתב שבסלוניקי היו כותבים בכתובות דחזו ליכי מדאורייתא ועשו כן מטעם ממה נפשך, שאם הלכה שכתובה מדאורייתא, וודאי יש לכתוב כן, ואף אם אין הכתובה מן התורה, מ"מ כוונתו שיפרע הבעל מנכסיו כאילו הוא מן התורה.

ובהלכות ומנהגי מהר"ש (סי' ד) כתב שהחבר ר' זלמן מנוישטאט לא היה כותב לבתולה דחזי ליכי מדאורייתא ואמר שכך קיבל מרבו ר' מענדל מאויבלינגן, ומפני שאין להכניס עצמנו בספק, וע"ע באוצה"פ (סי' סו ס"ק כו) .

ולענין דיעבד, במקום שנהגו לכתוב דחזו ליכי, ושכחו ולא כתבו, כתבו הפוסקים שאינו מעכב, אפילו לדעות שיש הבדל בין אם כתב לה תיבת מדאורייתא, שבאופן זה מתחייב לשלם בכסף צורי [כסף טהור שערכו פי שמנה מכסף מדינה], ובין כשלא כתב שמתחייב רק בכסף מדינה, ומ"מ אינו מעכב שכיון שלא כתב לה מדאורייתא לא יתחייב בכסף צורי, ומה בכך, ובשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' רעז) כתב בענין המנהג בין האשכנזים לכתוב דחזי ליכי מדאורייתא, מה ששאל אם זה מעכב, פשיטא דלא מעכב דחזי ליכי כולל ההלכה כמות שהיא. והאריך בענין זה בכתובה כהלכתה (עמוד רכו) . וע"ע בקובץ תשובות (ח"א סי' קסה) .