למה תלמיד חכם דומה
בגמ' (סנהדרין נב, ב): למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ, בתחלה דומה לקיתון של זהב, סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף, נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש, כיון שנשבר שוב אין לו תקנה.
עפ"ז מיישב בעל ה"שואל ומשיב" את קושיית המפרשים בפ' חיי שרה עה"פ "ויושם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי". ושואלים מדוע באמת לא רצה אליעזר עבד אברהם לאכול לפני שמדבר בענין השליחות שלו.
[ובשם המגיד מדובנא אומרים שפשוט חשש שאח"כ יתבעו ממנו על מה שהוא אכל לפני שהשתדכו ביניהם]. אולם השו"מ מיישב לפי המבואר בגמ' כאן, שאחרי שת"ח אוכל אצל ע"ה הוא כבר דומה עליו לקיתון של חרס, ממילא חשש אליעזר שאחרי שיאכל כבר לא יתחשבו כ"כ בדבריו, וע"כ רצה להזדרז ולגמור את השליחות קודם האכילה.
והוסיף ע"ז המגיד מישרים רבי ראובן קרלנשטיין, דהנה זה ברור שאין כוונת חז"ל כאן לומר לת"ח איך ידאג שיהיה לו "מעמד" בפני ע"ה, שהרי כלל אינו מתעסק עמו, [ועיין רש"י סוכה לט. ד"ה הלוקח שכתב דע"ה לגבי חבר לא קרי ליה חבירו], אלא שכוונת חז"ל לומר לנו כאן כלל שעי"ז יוכל כל אדם להכיר את עצמו, שאם ככל שמתקרב ומכיר יותר את הת"ח הוא נהיה יותר זול בעיניו סימן שהוא עצמו יותר ע"ה.
