לכוון את המורה שעות בשעה מוקדמת כדי לזרז למצוה

בגמ': דאמרי' ליה חזי אי נגעת בה הדרא לטיבלא (גיטין סב, א).

בסוגיין מבואר שכדי שעם הארץ לא יחטא, מותר לשנות, והנה בקובץ שערי תורה (ח"ד קיט) נשאלו בדבר אדם העושה שבתו חול, וקונה ומוכר בפרהסיה בשבת רח"ל, ומאידך נזהר בדיני אבלות ואירע שנסתיימו ימי אבלו בשבת, ובא לשאול אם אומרים מקצת היום ככולו אם לאו, האם מותר לשנות ולהשיב לו שאין אומרים מקצת היום ככולו כדי להצילו מחילול שבת. ולאחר משא ומתן הסיקו שם שיש לומר לו את האמת.

בנידון דומה דן בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' לו) אם מותר לסובב ולהקדים את מחוגי המורה שעות כדי לזרז את בני הבית לקום בזמן לתפלה ולקריאת שמע. וכתב להביא ראיה מגמרא בשבת (קטו.) שמשמע שמותר להטעות בדבר שכזה, אך דחה ראיה זו עיי"ש.

ספק זה הובא גם בקובץ האהל (שנה ג עמוד סו) בזה הלשון, בישיבתנו הק' הנני ממונה לפרקים לעורר את התלמידים בהשכמת הבוקר והיות שקורה שאחד מהתלמידים מתרשל לקום, ע"כ הנני רגיל להזיז את מחוגי המורה שעות קדימה להראות כאילו השעה מאוחרת כבר, ועי"ז לזרז את התלמיד בקימתו, ונתעוררתי כעת ע"ז אולי יש בזה משום גניבת דעת, ואף שהנני מתכוין לדבר מצוה מ"מ לא יכולתי להחליט אם אמנם מותר הדבר. ובהערות שם האריכו לדון בזה.

בשו"ת משנת יוסף (ח"ו סי' כז אות ג) כתב שמצד אחד גם מעשה שנראה כשקר אסור כמו שמוכח בשבועות (לא.), אמנם מצאנו שבכדי לזכות את הרבים דהיינו כדי שיקבלו הלכה יש מתירים לשנות ולאמרה בשם רבו כדי שיקבלו ממנו, וא"כ גם בנידון זה שכוונתו לזכות את הרבים כשמשנה את הזמן במורה שעות כדי שיקום ויקרא ק"ש בזמנה יש להתיר להזיז את מחוגי המורה שעות, וגם לומר שהוא מאוחר. אך טוב ליזהר שלא יוציא מפיו שקר במפורש אלא שהלה יחשוב מתוך דיבורו שכבר יותר מאוחר.

אולם סיים שם וכתב, כל זה מצד ההלכה, אבל יש להזהר מאד שלא יצא מכשול מזה, כגון בזמן יציאת השבת שיחשבו שכבר הגיע זמן מוצ"ש, וגם אין זה חינוך ילדים ללמדם לשקר, ויותר טוב לזרזם על דבר אמת להיות מהזריזים ומקדימים.