לולב צבוע

בגמ': אלמא חזותא מילתא היא וכו' (בבא קמא קא, א).

בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' כח) נשאל על מנהג איזה אנשים שצובעין לולביהם הישינים שיש להם בצבע ירוק כדי שיהא נראה כאלו הוא לולב חדש אם יש בזה חשש בל תוסיף כיון שהם מוסיפים על הד' מינים מין אחר.

והשיב, הנה בודאי אי אמרינן חזותא לאו מלתא היא וכמבואר בב"ק (בסוגיין) פשיטא שאין כאן חשש דבל תוסיף, אלא אפילו אי נימא כמ"ד חזותא מילתא היא בשאר דברים מ"מ אין כאן משום בל תוסיף כיון דלא נקרא על שם הצבע שם אחר רק לולב הירוק וכדרכו להיות כשהם חדשים והוא רק הידור מצוה אין בו משום בל תוסיף, כיון שאין זה אלא לנוי וכשם שאמרו לגבי חציצה שכל לנאותו אינו חוצץ, וגדולה מזו מצינו ומבואר בשו"ע (או"ח סי' לט) גבי ציצית ורצועת התפילין שמותר לעשות מאיזה צבע שיהיה אף שאין דרכן בכך ואין כאן חשש בל תוסיף, אלא ודאי מטעם שכתבתי דמ"מ נקראים ציצית סתם ורצועת סתם לא ע"ש הצבע וכן הוא לגבי מקואות (מקוואות פ"ז מ"ג) שמבואר שמי צבע אינן פוסלין וה"ה כאן בלולב והוא רק הידור מצוה, ופוק חזי מה עמא דבר והוא היתר פשוט.