להקדים לבוא ולאחר לצאת מהשבת כדי להקל מעונש הגיהנום ששובת בשבת
בסוגיין (סנהדרין סד, ב) קברו של אביו יוכיח שאין מעלה עשן בשבת. וכתב ברש"י (ד"ה קברו) שפושעי גיהנום שובתים בשבת.
וכתב בהגהות מהרש"ם, שבמדרש הנעלם (זוהר חדש ח"א כט:) מבואר שאף מי שחילל שבת, שובת בשבת. וכתב שמסוגייתנו אין להוכיח כן, שאף שאביו של טורנוסרופוס שלא שמר את השבת מבואר ששובת מגיהנום בשבת, ייתכן שזה הוא משום שהוא גוי ואינו מצווה על השבת, אבל ישראל רשע שמצווה על השבת וחילל שבת, ייתכן שאינו שובת.
ובגליוני הש"ס הביא בשם ספר כתר שם טוב שמי שמחלל שבת שלא שבת בשבת, אינו שובת בגהינום. והביא רמז על זה מלשון המשנה 'כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת' שיש לפרשה על דרך דרוש, 'כל הנרות' כל הנשמות כלשון הכתוב (משלי כ כז) 'נר ה' נשמת אדם', 'מטלטלין בשבת' מטלטלים ומוציאים אותם מגיהנום בשבת ואינם נידונים בו. 'חוץ מן הנר הדולק בשבת' חוץ מן הנשמה שבחייה חיללה שבת ולא שבתה, שהיא גם בגיהנום אינם שובתת, ונידונת גם בשבת. וראה עוד בזה במדרש שהביא רבנו בחיי בכד הקמח (ערך שבת) .
וכתב האפיקי ים (חלק ב פניני ים אות יד) שיקדים האדם בערב שבת לקבל את השבת, כי באותו זמן שמקבל שבת פה בעולם הזה, יקילו מעליו עונשי הגיהנם בעולם הבא, וידועים דברי הרמב"ן שכל ייסורי איוב אינם כלום לעומת שעה אחת בגיהנום, וממילא כן הוא גם ביציאת השבת, שככל שיאחרה, כך יפחת לו מגיהנום.
ורבינו בחיי בספרו כד הקמח (שם) כתב, שלכן נהגו כל ישראל שאין ממהרין בויהי נועם וסדר קדושה במוצאי שבת אלא מחשיכים הרבה ואומרים אותו בנחת, כדי לאחר את זמן יציאת הרשעים מהגהינום, וכמו כן מטעם זה אסרו לשתות מים בערב שבת בין השמשות שהרי זה גוזל את המתים שהרי כשהם יוצאים בערב שבת הם שותין ורוחצין ומצטננין במים, וכוונו בזה לקבוע בנפש אמונה זו שיש לרשעי גיהנום מנוחה בשבת.
