לא תלין בערב שבת
בגמ': תנו רבנן מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה תלמוד לומר לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ומנין לשכיר לילה שגובה כל היום שנאמר ביומו תתן שכרו (בבא מציעא קי, ב).
בספר החינוך (מצוה רל) כתב, שבערב שבת אין לאו של 'לא תלין פעולת שכיר', כיון שא"א לפרוע בליל שבת, אע"ג שהוא רק איסור דרבנן לפרוע בשבת, מ"מ כיון שחז"ל אסרו שוב לא שייך בזה לא תלין.
ובשדי חמד (פאת השדה כללים מערכת ב סי' כו) כתב בשם מהר"ם גאלאנטי בספרו ספר זבח השלמים (פרשת כי תצא דף מב סי' קכב), על הפסוק 'ב'יומו ת'תן ש'כרו' שהוא ראשי תיבות שב"ת, וביאר שאף על פי שהשוכר שכיר בער"ש אינו עובר על לאו של 'לא תלין', מ"מ אם משלם בערב שבת מקיים המצווה של 'ביומו תתן שכרו', ואף זוכה לנשמה יתירה שקונה האדם בשבת, ועיי"ש בשדי חמד שהאריך בזה הרבה.
ובאור שמח (שכירות פי"א ה"ב) כתב להוכיח לנידון זה מדברי הירושלמי (ר"ה פ"א ה"א), שמבואר לגבי קרבנות נדרים ונדבה שאינם קרבים ביו"ט, ובחג השבועות שהוא יו"ט אינו יכול להקריב, ואמרה תורה הקריבהו מבעוד יום כדי שלא יבא לידי 'בל תלין', אעפ"י שאינו יכול להקריבו ביו"ט, וכשם שלגבי קרבנות שזמנם עד הבוקר יש בהם משום בל תאחר אם אין מקריבם עד יו"ט, גם לגבי לא תלין שכר שכיר בער"ש, צריך לשלם בער"ש כשגמר עבודתו אעפ"י שהלאו עובר רק כשעובר עליו בוקר אחד, מ"מ צריך להבטיח מקודם שכשיבוא הזמן שצריך לשלם לו כבר יהיה השכר בידו.
