לא לרמות אפי' גויים
בגמ': אמר רב יהודה מסורא לא יהיה לך בביתך מה טעם משום איפה ואיפה לא יהיה לך בכיסך מה טעם משום אבן ואבן אבל אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך. (בבא בתרא פט, א).
בשיח שרפי קודש (פר' כי תצא) מביא, סיפר לי איש אחד כי בעת שאכל אחר החתונה על שלחן חותנו נסע לאדמו"ר הק' מסאכטשוב בעל אבני נזר זצ"ל ושאל לו עצה אם יעשה לו חנות והסכים אתו כי בין כך ובין כך לא ילמוד, טוב שיעשה לו מסחר ועשה לו חנות סמוך לפאבריק שהיה שם פועלים רבים עכו"ם, והי' לו פדיון גדול, ולפלא הי' שלא הרויח ולא ידע מה זאת ונסע עוד הפעם לאדמו"ר זצלה"ה לשאול אותו ובא בקובלנא הלא הוא בעצמו צוה לו שיעשה מסחר.
והשיב לו אדמו"ר זצלה"ה שיזכיר א"ע אם לא רימה למי במדות ומשקולת, ובאמת הי' איש נאמן והי' לו איפת צדק אך כאשר עמד ומשתומם נזכר שהקיל א"ע במידות לפעמים לערלים ולא דקדק במדה ובמשקל אז אמר לו זאת הסיבה כמאמר הגמרא (ב"ב פ"ט ע"א) לא יהי' לך אבן ואבן ואם עשית כן לא יהי' לך בכיסך.
אך כתב שחילוקים אלו שייכים רק באופן שנכנס לחנות ולקח כלי, ואין לו דמים קצובים כלל ועדיין לא שאל על מחירו, ורק הולך כמו שהולכים מחנות לחנות לבקר ולעיין, ונשבר שאז אין חייב לשלם, אבל הנכנס לחנות שהמחירים קצובים, כרוב חנויות בזמנינו שעל כל כלי יש פתק ומחירו קצוב עליו, בזה מיד שהלוקח רוצה בו ומגביהו לבדקו כבר נכנס ברשותו ואין המוכר יכול לחזור בו.
ומכל מקום סיים וכתב, שבאופן שכבר הסכים בדעתו ללקחו רק שקודם ששילם נפל מידו ונשבר, לכאורה פשוט שחייב לשלם לכו"ע שהרי כבר נקבע השער ולקחו ע"מ לקנותו, ואז הרי אין המוכר יכול לחזור בו.
