כסף שגבו לצורך בניית בית הכנסת אם מותר לשנות לדבר אחר
בגמ' (סנהדרין מז, ב): הזמנה לאו מילתא היא. הרמב"ם (הלכות תפלה פי"א הט"ו) כתב שאם גבו מעות לבנות בית הכנסת אין משנין אותן רק לקדושה חמורה. והביא שם בכסף משנה בשם הרמ"ך להקשות דהא קיי"ל הזמנה לאו מילתא היא, וא"כ ממה שגבו הכסף ל"ל ישנו לדבר אחר. ותירץ הט"ז (או"ח סי' קנ"ג ס"ק ב') דבודאי לא חל שום קדושה על המעות, אבל הכא מטעם נדר קא אתי עלה, שאם רוצה לשנות מה שנדר לדבר אחר, יכולים לשנותו לדבר חמור, ואז שפיר מתקיים נדרו.
במגן אברהם (שם ס"ק ה') תירץ דבמעות ודאי ליכא קדושה, אבל מ"מ זהו ביזוי מצוה שגבו לצורך ביהכנ"ס אם יוציאו אח"כ לצורך חול, ומשום שבני העיר נתנו על דעת שמעות אלו שנתנו בהם יבנו בית הכנסת, ולשיטתו גם להלוות כסף זה, לבנות בכסף אחר אסור (לבושי שרד), עיין שם עוד בדברי המג"א.
בשם הש"ך והב"ח מביא המגן אברהם לתרץ דגבו מעות הו"ל כמעשה, וממילא שפיר חל הקדושה. והמגן אברהם תמה עליהם מסוגיין דאמרינן דגבה מעות לצורך המת, הו"ל הזמנה ולא מעשה.
