'יוסף' ו'יוסי', שֵם אחד או שני שמות
בגמ': ר' אלעי משום ר' חייא ב"ר יוסי אמר התחתון מתקן, וסימן ויוסף הורד מצרימה (בבא מציעא קיז, א).
וברש"י פירש 'ויוסף הורד, תרגומו איתחת, ר' חייא ב"ר יוסי אמר תחתון'.
בספר 'פניני רבינו הגרי"ז' (עמוד לח) דן להוכיח מגמ' זו שיוסף ויוסי שם אחד הוא שהרי כסימן ל'יוסי' הובא השם 'יוסף'.
אך דחה ראיה זו משום שברי"ף וברא"ש שם גרסי' 'ר' חייא ב"ר יוסף' וא"כ שפיר הוי סימן מ'יוסף' ל'יוסף', ועיי"ש עוד שהוכיח כדעת הרב מבריסק שהורה כי יוסף ויוסי הם שני שמות חלוקים.
אמנם ביבמות (כד.) אמרו 'יקום על שם אחיו לנחלה אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם, יוסף קורין אותו יוסף וכו', וברש"י שם פירש 'שאם היה שם המת יוסי קורין לזה יוסי', הרי מפורש בדעת רש"י דיוסף ויוסי חד הם.
ובהגהות הגר' אליהו גוטמאכער (ברכות ד: שבת י.) דן בחילופי יוסף יוסי מכמה מקומות בש"ס והכריע 'שמדרך אהבה היו לפעמים מקצרים', ושבש"ס בבלי נקרא יוסף ובירושלמי יוסי.
וע"ע בספר כתר שם טוב (ח"ב עמוד קיב) שהביא מכמה פוסקים שאין חשש לקרוא לאדם בקיצור שמו, אמנם הביא מספר טעמי המנהגים (ליקוטים דף תקנה) בשם ספר נזיר ה' שהרה"ק רבי שמעלקא מניקלשברוג היה בן ב"ן שנה בפטירתו, והיה לוי, כשמואל הנביא שגם היה לוי ונפטר בגיל הנ"ל, ואמר שהוא גלגול שמואל הנביא ואם לא היו משנים את שמו מ'שמואל' ל'שמעלקי' היה זוכה ממש להגיע לכל המעלות כמו שמואל הנביא, ועכשיו ששינו את שמו מ'שמואל' ל'שמעלקי' נשאר 'שמעלקי'.
וכן הביא את דברי רבינו בחיי (בראשית ה כח) שכתב, ומה שקרא את שמו 'נח' היה לו לקרותו 'מנחם', לפי הענין שאמר 'זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ', אבל יתכן לפרש כי המ"ם מובלעת, ועקר השם הוא 'נחם' וכו', כי כן משפט הכתובים בהרבה שמות לקצר המלה, ויהיה טעם הקצור כדי שיהיה שם 'נח' כולל 'חן', כמו שנאמר ונח מצא חן בעיני ה'.
