חתימה בגט ע"י סימן, בכתב רש"י או בכתב אשורית

בגמ': ובסימנא לא, והא רב צייר כורא, ורבי חנינא צייר חרותא וכו' (גיטין לו, א).

כתב הרש"ש (חולין ט ד"ה ת"ח) שחתימה יכול לעשות ע"י סימן בעלמא ואפילו ע"י אות אחת משמו, כמו שמצאנו בסוגיין.

והנה בשדי חמד (אסיפת דינים מערכת גט סי' כז אות ה) כתב בשם הרב דברי אמת (קונטרס יא ס"י) שעמד לדון שם אם צריך שהעדים יחתמו על הגט דוקא בכתב אשורי, או כל סוגי הכתב כשרים לחתום בהם, והביא לציין שם שהמנהג בעיר צפת ואיזמיר לחתום בכתב רש"י, וסיים וכתב שם, אבל מרן (בית יוסף סוס"י קל) כתב בשם הקונטריסין שלכתחילה צריך שיהיה חתימת העדים בכתב אשורי.

אולם כתב השד"ח להעיר על דברי הדברי אמת, שהמעיין בדברי הבית יוסף יראה שלא הוזכר בדברי הקונטריסין שצריך שחתימת העדים בגט תהיה בכתב אשורית דוקא, רק כתוב שם בב"י בשם הקונדריסין בזה הלשון, כתוב עוד בקונדריסים והכתיבה מהעדים גם כן תהיה תמה וניכרת ושלא יהיו דבוקים האותיות כמו הגט עצמו והיינו לכתחילה דוקא.

והביא שם שבאזמיר נוהגים לחתום בכתב רש"י אף שנמצאים שיודעים לחתום אשורית, והוסיף בשם הכנה"ג שכתב שהוא נוהג לחזור אחר עדים שיודעים כתב אשורית ואם לא ימצא עדים שיודעים כתב אשורית יכולים לחתום באיזה כתב שיהיה, ועוד הביא שם השד"ח שכתב בס' אות היא לעולם (ח"א דף סט ע"ג) שהגם שמדברי הרשב"ץ משמע קצת שעדיף לחתום בכתב רש"י מבאשורית, מפני שאם החתימות בכתב אשורית לא ימצא כ"כ לקיים החתימות כמו בכתב רש"י שבנקל ימצא קיום, מ"מ כיון שאין חותמים כמו שחותמים בשאר שטרות אלא כותבים כתיבה תמה ונזהרים ככל משפטי כתיבת הגט, א"כ גם בזה אין נמצא כל כך לקיים וכו', [וכמו שיקיימו את הגט עצמו שכתוב באשורית גם יקיימו החתימות].

וכתב שבדיעבד במקום שנהגו לחתום בכתב רש"י, אם חתם אשורית אין לפוסלו בכך חלילה, וכ"ש בגט הבא ממדינת הים וחתמו העדים כמקום הכתיבה בכתב אשורית שאין לפוסלו בדיעבד, ומדבריו למדנו שאף במקום שנוהגים לחתום בכתב רש"י עכ"פ הם מדקדקים שתהיה כתיבה תמה ככתיבת הגט עצמו והיינו שאפשר לחתום בכל כתב אלא שיהיה בכתיבה תמה.