התרחקות מליהנות מקופה של צדקה
בגמרא (סנהדרין דף פא) דרשו את הפסוק (יחזקאל יח ו) 'ואל אשה נדה לא יקרב', שלא נהנה מקופה של צדקה, וכתב רש"י (ד"ה שלא) שהוא דבר גנאי לאדם הגון. וביאר בערוך לנר (ד"ה שלא), שאף על פי שבמשנה (פאה פ"ח מ"ט) משמע שאיסור גמור הוא ליהנות מן הקופה כשיש לו מזון י"ד סעודות, ואמרו שם שכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות, יש לומר שכאן מדובר במי שאין לו ואעפ"כ אינו נוטל, ואמרו במשנה (שם) שעל זה נאמר (ירמיה יז ז) 'אשרי הגבר אשר יבטח בה", וזהו שכתב רש"י שהוא גנאי לאדם הגון, שנוטל ואינו בוטח בה'.
[ובברכת אברהם בסוגיין העיר שעדיין חידוש הוא לומר שזהו גנאי לאדם הגון]. והרמב"ם (מתנות עניים פ"י הי"ט) והשו"ע (יו"ד סי' רנה ס"ב) פסקו להלכה את ג' החלוקות שנתבארו במשנה בפאה הנ"ל, שכל מי שאינו צריך ליטול ומרמה את העם ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות, והרי הוא בכלל 'ארור הגבר אשר יבטח באדם' (שם יז ה), וכל מי שצריך ליטול ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל כגון זקן או חולה או בעל יסורין ומגיס דעתו ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו ואין לו בצערו אלא חטאות ואשמות, וכל מי שצריך ליטול וציער עצמו ודחק את השעה וחיה חיי צער כדי שלא יטריח על הציבור אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו ועל כל כיוצא בזה נאמר 'ברוך הגבר אשר יבטח בה'' (שם יז ז).
וכתב בערוך השולחן (יו"ד שם ס"ב), שלא שיבחו את מי שאין לו מעות משלו ואף על פי כן נמנע מליטול מן הצדקה, אלא כשטעמו שמחמתו הוא נמנע ליטול צדקה הוא כיון שאינו רוצה להטריח על הציבור. אבל אם מחמת הגאווה אינו נוטל, הרי הוא בכלל החלוקה האחרת שנאמרה במשנה שם, שכל מי שצריך ליטול ואינו יכול לחיות אלא אם כן נוטל, ומגיס דעתו ואינו נוטל, הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו ואין לו בצערו אלא חטאות ואשמות.
ובברכי יוסף (יו"ד שם סק"ב) כתב שעיקרן של דברי חז"ל הוא שלא יהנה מהבריות כלל אף אם הוא שלא בדרך צדקה אלא בדרך מתנה, אלא שחכמים הראשונים משום עת לעשות התירו ליהנות, וכתבו שכל מה שנהגו תנאים ואמוראים שלא ליהנות היה מתורת חסידות.
ובשו"ת משנה הלכות (חי"ב סי' קנו) כתב שאמר לאדם אחד שאין לאדם ליהנות מצדקה וידחוק עצמו בכל האפשר כדי שלא יקבל צדקה, והיה תמוה בעיניו שהרי אדרבה העני עושה מצוה בבעה"ב שעושה עמו חסד ויש לשניהם מצוה, וגם כי ראינו כמה צדיקים שקיבלו צדקה. ובתשובתו הביא דברי הפוסקים הנ"ל במעלת מי שצריך ליטול ואינו נוטל, ואת המבואר בסוגיין שגנאי הוא לאדם הגון ליהנות מן הצדקה עד שדרשו הכתוב ואל אשה נדה לא יקרב על מי שלא נהנה מקופה של צדקה, וכתב שאדם הגון הוא כל סתם בני אדם הגונים, ולאו דווקא צדיקים או חסידים.
