העלאת מחיר העליות כשרואה את חבירו רוצה לקנות
בגמ': א"ל זבוני לא מזבנינא לה דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא (קידושין נט, א).
בשו"ת יוסף אומץ (סי' נז) נשאל על דבר אדם שמנהגו כשמוכרים את העליות להוסיף במחיר, כדי שמי שרוצה לקנות את העלייה מחמת שהוא חתן, או שאשתו מעוברת והיא בחדש התשיעי שקונים פתיחת ההיכל, וכן אם יום פטירת אביו או אמו באותו חדש קונים ההפטרה וכיוצא בזה יוסיף במחיר, וכוונתו שירויח הקהל שכך יקנו את העליות במחיר גבוה יותר, אם ראוי לנהוג כן או שמא יש חשש בזה.
בתשובתו כתב החיד"א, הנה ענין זה עיקרו מרמה ותחבולה, שנראה שהוא רוצה לקנות מצוה ואין כוונתו לקנותה אלא כדי שיוסיף האחר, וזהו בכלל מה שפסק בשו"ע (חו"מ סי' רכח) שאסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, שזהו מרמה וגניבת דעת, ובנידון זה זהו מרמה וגניבת דעת ודאי, וכתיב (צפניה ג יג) 'שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית'. ועושה עולה לזה שרוצה לקנות המצוה מפני סיבה שיש לו חתן קרובו ורוצה לכבדו במצוה ביום חתונתו, או אם בעל אשה מעוברת בחדש ט' ורוצה לקנות פתיחת ההיכל שאמרו שזו מצוה מסוגלת להקל צער הלידה, וגם אם ילדה זכר בשבוע הבן בשמחת לבו שש לעשות מצוה, וזה בשאט נפש מעלה בדמים ואינו רוצה הוא לקנות לעצמו רק כדי שיוסיף הלה, ועוד איסור יש עליו שהרי כזב ידבר שאין לו חפץ במצוה.
ולדעתי הקצרה אשר לא טוב עשה זה המוסיף, מהטעמים הנאמרים באמת, ואם בעל נפש הוא ויראת חטאו קודמת יפרוש מזה ויקבל שכר על הפרישה. עיי"ש באריכות.
